שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
15.9.2016

בתום מאבק ממושך: משרד הפנים חזר בו מהחלטתו לגרש פלסטינית – המתגוררת מזה שנים עם משפחתה בירושלים המזרחית – בשל קירבת משפחה למפגע, והודיע כי מעמדה ישודרג

תושבת הגדה המערבית, הנשואה לתושב ירושלים המזרחית, מצויה בהליך לאיחוד משפחות (אחמ"ש) מאז שנת 2000, עת עברה להתגורר בעיר עם בן זוגה. כיוון שהבקשה לאחמ"ש אושרה רק בשנת 2004, לאחר כניסתו לתוקף של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת השעה) תשס"ג-2003, המקפיא את ההליכים לאיחוד המשפחות, נחסמה דרכה של האישה לקבלת מעמד בישראל, והיא נאלצה לחיות כאן מכוח היתרי שהייה צבאיים, שהוארכו מדי שנה, ללא זכויות סוציאליות וללא ודאות באשר לעתידה.

באפריל 2008 הודיע משרד הפנים לבני הזוג, כי לא יחדש את היתר השהייה של האישה ויפסיק את הליך האחמ"ש, בשל קירבת משפחה של הבעל למי שביצע פיגוע כחודש לפני כן בירושלים. מדובר בהחלטה שערורייתית, שכן המפגע כבר אינו בין החיים, ולכן אינו מהווה עוד סיכון ביטחוני. יתרה מכך, ההחלטה אף מנוגדת להוראת השעה, לפיה סירוב לבקשת אחמ"ש מטעמים ביטחוניים יתבסס על מידע הנוגע לבן הזוג "המוזמן" (במקרה זה, האישה) או לקרובים מדרגה ראשונה של "המוזמן" – ולא למזמין (הבעל) או לקרובי משפחתו, שהם ממילא בעלי מעמד בישראל, וסירוב לבקשה לא יפחית את "רמת הסיכון" המיוחסת להם. בערר שהגיש ביום 14.5.2008 טען המוקד להגנת הפרט, כי החלטת משרד הפנים – שמשמעה גירוש האישה מביתה – הינה ענישה של בני הזוג בגין מעשהו של אדם אחר, למען יראו וייראו. הערר נדחה.

במסגרת עתירה שהגיש המוקד ביום 23.10.2008, החזיר בית המשפט המחוזי בירושלים את העניין לבחינה מחודשת בוועדת ההשגה לזרים במשרד הפנים, והעתירה נמחקה בהסכמת הצדדים. ואולם, במהלך השנתיים שלאחר מחיקת העתירה לא זומנה האישה לשימוע במשרד הפנים ועניינה לא טופל. בעקבות זאת הגיש המוקד ביולי 2011 השגה לוועדה בגין אי מענה, וביום 2.10.2011 הודיע משרד הפנים כי החליט לאשר את הבקשה, בכפוף לעמידה בתנאים, ולתת בידי האישה היתר שהייה.

בהמשך להחלטתו של שר הפנים מאפריל 2016, לתת מעמד ארעי לפלסטינים החיים בישראל מזה שנים רבות מכוח היתרי שהייה צבאיים במסגרת הליך לאיחוד משפחות, הוזמנו בני הזוג להגיע למשרד הפנים ביום 31.1.2017, לשדרוג מעמדה של האישה.
mail@hamoked.org.il (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב