צלם עיתונות פלסטיני, בן ואח לתושבי קבע בישראל, חי עם משפחתו בירושלים המזרחית מזה שנים רבות אך שלא כבני משפחתו, הוא חסר מעמד בישראל ובעולם כולו. באוקטובר 2014 החליטה הוועדה הבינמשרדית הפועלת במשרד הפנים להסדיר את שהייתו בישראל ולתת לו אשרת תייר מסוג ב/1, המאפשרת לו לעבוד בישראל.
בחלוף שנה, משביקש הצעיר להאריך את האשרה שבידו,
הודיע משרד הפנים ביום 6.12.2015, כי הוא שוקל לסרב לבקשה מטעמים "ביטחוניים" – משום שבעמוד הפייסבוק שלו פירסם הצלם "עצרות של חמאס ואירועים המתקיימים בהר הבית... צילומים העוסקים בעימותים בין חיילים לתושבי מזרח ירושלים, הלוויות של 'שאהידים'... וכן ציור גרפיטי ובו מפת ארץ ישראל המצוירת בצבעי הדגל הפלסטיני ולידה ציור של רובה". בשימוע במשרד הפנים הבהיר הצעיר, כי התמונות המופיעות בעמוד הפייסבוק שלו אינן משקפות את דעותיו הפוליטיות, אלא מהוות מבחר מעבודותיו, שנועדו לשווק את עבודתו ואת כישוריו כצלם.
משלא נתקבלה כל החלטה ממשרד הפנים משך למעלה מארבעה חודשים, הגיש המוקד ביום 16.5.2016 ערר בבית הדין לעררים בירושלים, בגין אי מענה לבקשתו של הצלם.
ביום 24.5.2016 הודיע משרד הפנים, בלשון זהה להודעה הקודמת, כי החליט לדחות את הבקשה בשל הצילומים שפירסם הצלם ברשת החברתית.
לפיכך
הגיש המוקד ערר לבית הדין לעררים כנגד ההחלטה, בו טען כי הלשון הזהה בהודעת משרד הפנים טרם השימוע ולאחריו מעידה בבירור, כי טיעוניו של הצעיר לא נשקלו בעת קבלת ההחלטה, ומכאן החשד כי מדובר בשימוע פסול מעיקרו, שנערך על ידי משרד הפנים רק כדי לצאת ידי חובה. המוקד הדגיש, כי החלטתו של משרד הפנים גוזרת על הצעיר גירוש מעירו וניתוק ממשפחתו – וזאת מבלי שהמדינה תציג טיעונים מנומקים ומשכנעים לכך, שהצעיר אכן מהווה סיכון לביטחון המדינה.
ביום 27.7.2016 הוציא בית הדין צו ביניים, האוסר על גירוש הצעיר עד לתום ההליך המשפטי.
