שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
5.6.2016

המוקד להגנת הפרט לבג"ץ: להתיר יציאה לחו"ל דרך נתב"ג לפלסטינים החיים בישראל במסגרת הליך לאיחוד משפחות

ישראל אינה מאפשרת לפלסטינים מהשטחים – שבקשתם לאיחוד משפחות (אחמ"ש) עם בן זוג ישראלי אושרה על ידי שר הפנים, אך בשל חוק האזרחות והכניסה לישראל הוקפאו ההליכים לשדרוג מעמדם – לצאת את גבולות המדינה ולשוב אליה דרך נמל התעופה בן גוריון (נתב"ג). חרף שנים של מגורים כדין בישראל עם משפחותיהם, נאלצים אנשים אלה – בין אם הם מחזיקים בהיתרי שהייה ובין אם במעמד של תושבוּת ארעית – להגיע לחו"ל במסלול נפתל ובנפרד מיתר בני המשפחה: עליהם לנסוע מבעוד מועד ליריחו שבגדה המערבית, לחצות את גשר אלנבי לירדן, להגיע מהגשר לשדה התעופה שבעמאן ומשם לטוס ליעד המבוקש. זאת בעוד שבני המשפחה הישראלים יכולים לצאת את המדינה דרך נתב"ג. כך הופכת כל נסיעה לחו"ל לסבוכה, מכבידה ופוגענית, לא רק לאדם עצמו, אלא לכל המשפחה. פלסטינים שבמקור הם מרצועת עזה, הנוטלים חלק בהליך לאיחוד משפחות בישראל, אינם יכולים לנסוע באופן חופשי אפילו דרך מעבר הגבול בגשר אלנבי; הם חייבים לקבל היתר מיוחד לכך ולתאם היציאה מראש עם הצבא.


במענה למכתבים ששיגר המוקד במהלך השנים לגורמים שונים במשרד הפנים ובצבא, נטען כי המדיניות שלא להתיר לפלסטינים המצויים בהליך לאחמ"ש לנסוע דרך נתב"ג, מתבססת על פקודת מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), לפיה "ככלל, יציאתם של תושבים פלסטינים לחו"ל דרך נמלי היציאה הבינלאומיים של ישראל (כגון: נתב"ג, נמל אשדוד, נמל חיפה ונמלים נוספים), תתבצע רק במקרים הומניטאריים וחריגים"; וכי מדיניות זו עולה בקנה אחד עם הסכם הביניים בין ישראל לרשות הפלסטינית, הקובע כי מסוף הגבול המאושר למעבר פלסטינים לחו"ל הוא גשר אלנבי. עוד נטען, כי לא ניתן לחרוג מהמדיניות מפאת שיקולים ביטחוניים. בקשותיו החוזרות ונשנות של המוקד לברר מהו הבסיס החוקי מכוחו מטיל המתפ"ש את האיסור הגורף על נסיעה דרך נתב"ג של פלסטינים תושבי השטחים הכבושים ומהו מקור הסמכות המשפטית להחלת איסור זה גם על פלסטינים המתגוררים בישראל כדין – נותרו ללא מענה.


אי לכך, עתר המוקד לבג"ץ ביום 2.6.2016, בדרישה לקבוע כי פלסטינים שמגוריהם בישראל מוסדרים מתוקף הליך לאיחוד משפחות רשאים לצאת מהמדינה ולשוב אליה דרך נתב"ג, ללא כל היתר נוסף, ללא כל הליך נוסף וללא הגבלה.


בעתירה טען המוקד, כי אין למתפ"ש סמכות חוקית לקבוע מדיניות כללית וגורפת הנוגעת ליציאה לחו"ל דרך נתב"ג, שכן תחום מעברי הגבול מצוי תחת פיקוחו וניהולו של שר הפנים; וכי הסכם הביניים בין ישראל לפלסטינים כלל אינו עוסק בשאלה דרך אילו מעברי גבול מותר או אסור לתושבי השטחים לנסוע, כי אם בהסדרת הפעלתם של מעברי הגבול באלנבי וברפיח. זאת ועוד. פלסטינים החיים בישראל במסגרת הליך לאחמ"ש, עוברים בדיקות ביטחוניות קפדניות מדי שנה בשנה, כתנאי להמשך מגוריהם כחוק במדינה. לפיכך, טען המוקד, לא ברור איזו סכנה ביטחונית עלולה לנבוע מנסיעתם של הללו דרך נתב"ג, מה גם שמותקנים בו אמצעי בידוק מהמתקדמים בעולם. לבסוף טען המוקד, כי ההדרה מנתב"ג מהווה פגיעה שלא לצורך בשלל זכויות יסוד, לרבות הזכות לשוויון, לכבוד, לחיי משפחה ולחופש תנועה, המתווספת לפגיעה הקשה ממילא הנגרמת לקבוצת אנשים זו כתוצאה מחוק האזרחות והכניסה לישראל. בהקשר זה אף צוין, כי בשנים האחרונות חלה התקדמות חשובה בתיקון עיוותים שונים שנגרמו בשל התמשכותו של החוק. כך למשל, הוסדרה חלופה לביטוח בריאות ממלכתי לפלסטינים המחזיקים בהיתרי שהייה בישראל מתוקף הליך לאחמ"ש, הוסרה ההגבלה על העסקתם בישראל והוּתר להם לפתוח חשבון בנק ישראלי. מן הראוי שהתקדמות מעין זו תחול גם בעניין הנדון, הדגיש המוקד בעתירה.

[email protected] (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב