ביום 23.3.2016
דחה בג"ץ ברוב דעות
עתירה שהגיש המוקד להגנת הפרט כנגד צו הריסה, המאיים על בית משפחתו של צעיר תושב חברון, שביצע פיגוע ביום 7.12.2015 במערת המכפלה. בפסק הדין המאשר את ההריסה, הביעו שניים מתוך שלושת שופטי ההרכב הסתייגות מן ההלכה הקיימת בסוגיית ההריסות העונשיות וקראו לקיים דיון נוסף, בהרכב מורחב, בשאלות העקרוניות הנוגעות לשימוש בתקנה 119, מכוחה מורה המפקד הצבאי על הריסה עונשית.
לאור הערות השופטים בפסק הדין הנזכר ונוכח התבטאויות דומות של שופטים נוספים בפסקי דין מן העת האחרונה, הגיש המוקד ביום 30.3.2016
בקשה לדיון נוסף בבג"ץ, במסגרת העתירה שנדחתה, בנושא חוקיות השימוש בתקנה 119. בנוסף, ביקש המוקד מבית המשפט ליתן צו על תנאי, שימנע את הריסת הבית בחברון עד למתן החלטה אחרת.
עמדת המוקד, שזכתה להתייחסות נרחבת בבקשה קודמת שנדחתה על-ידי בג"ץ (
דנג"ץ 360/15), היא כי הריסת הבתים העונשית מהווה ענישה קולקטיבית פסולה והפרה חמורה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי.
המוקד ציין, כי בפסק הדין שניתן ביום 23.3.2016 דחה השופט פוגלמן את העתירה נוכח "ההלכה הפסוקה", ובה בעת הדגיש כי נתחזקה דעתו "כי ראוי לשוב ולהידרש לשאלות כבדות המשקל הכרוכות בהפעלת הסמכות מכוח תקנה 119". השופט מזוז, שקיבל את העתירה, הצטרף לקריאת השופט פוגלמן "לעיון מחדש, בהרכב מורחב, בסוגיות הנוגעות להפעלת תקנה 119". זאת ועוד. ב
פסיקה שניתנה יום לאחר מכן בשלוש
עתירות נוספות שהגיש המוקד כנגד צווי הריסה עונשית, עלו קריאות נוספות לקיום דיון בסוגייה העקרונית. כך, השופט ג'ובראן: "דעתי אינה נוחה מהשימוש בסמכות הקבועה בתקנה 119... השימוש בסמכות מעורר קשיים בתחומי המשפט הפנימי והמשפט הבינלאומי, אשר סבורני כי טרם זכו לליבון מעמיק בפסיקה". השופטת ברק-ארז, בדעת רוב, ציינה כי "מאחר שעמדתו של בית המשפט בסוגיה נבחנה מחדש אך לאחרונה אני רואה עצמי כבולה לה בעת הזו". עם זאת הדגישה השופטת, כי ראוי ש"בית משפט זה אכן יוסיף לבחון את התאמתה של ההלכה הפסוקה לנסיבות המשתנות".
המוקד סבור, כי הערות השופטים בשורה של פסיקות ודעת המיעוט, אך מחזקות את העובדה, כי מדובר בסוגייה קשה המצדיקה קיומו של דיון נוסף בהרכב מורחב.
