ביום 13.3.2016 התקיים
דיון בבג"ץ בעתירה שהגיש המוקד להגנת הפרט כנגד צו הריסה עונשית, שהוּצא לבית משפחתו של קטין בן 15, החשוד בביצוע פיגוע ביום 17.1.2016 בדרום הר חברון. בבית, השוכן בבית עמרה שבנפת חברון, מתגוררים הוריו ואחיו של הקטין.
המוקד טען בתוקף, כי ההחלטה להרוס בית בו מתגוררים כל בני המשפחה בגין מעשיו של קטין (שבעניינו מתנהל במקביל הליך פלילי) – ודאי לאור העובדה כי לא היתה למשפחה כל מעורבות בפיגוע – הינה החלטה בלתי מידתית ובלתי סבירה בעליל. אלא ששופטי בג"ץ סברו, כי דווקא בשל היות החשוד קטין, מוטלת על המשפחה אחריות גדולה יותר במניעת האירוע. השופטת ברון ציינה כי ההורים נבחנים על מעשי ילדיהם במקרים כאלו, ואף רמזה כי "המסר ההרתעתי" הנלווה להריסת בתים יביא לכך שהורים ידאגו לפקח על ילדיהם הקטינים ביתר שאת.
בהסכמת המדינה, החליטו השופטים לנהל את הדיון כאילו ניתן בעתירה צו על תנאי, המחייב את המדינה לנמק את עמדותיה. השופטים טענו גם, כי על המדינה לבחון מחדש ובהקדם את סוגיית ההרתעה – במיוחד את הנתונים על קטינים – ולערוך מאזן של נזק אל מול תועלת במדיניות הריסת הבתים.
בהתייחס לעיקרון המידתיות, ביקשו השופטים לדעת אם שאלת מעורבותם של בני משפחה נלקחה בחשבון בעת קבלת ההחלטה על הוצאת צו הריסה. חרף הצהרת המדינה כי במקרה זה
אין מעורבות של בני המשפחה, דחקו השופטים ודרשו לדעת אם יש עדויות למעורבותה האפשרית של המשפחה, לרבות הבעת תמיכה בפיגוע לאחר מעשה, וביקשו לעיין בחומרי החקירה של בני המשפחה.
בית המשפט החליט כי בתוך שלושה ימים תעביר המדינה לידי השופטים והעותרים את הראיונות שפורסמו בתקשורת עם בני המשפחה לאחר האירוע, והעותרים יורשו להגיב על חומרים אלה בתוך שלושה ימים מיום מקבלתם.
ב
תגובה מטעם העותרים מיום 17.3.2016 לחומרים שהציגה המדינה, טען המוקד כי אין ראיות לידיעה מוקדמת של המשפחה אודות הפיגוע והדגיש, כי
המדינה אינה טוענת למעורבותה של המשפחה באירוע. המוקד ביקר בחריפות את "עצם הניסיון לאתר ביטויים כאלה ואחרים מצד משפחתו של הקטין
לאחר מעשה", וטען בתוקף כי ניסיון כזה אינו עולה בקנה אחד עם תכליתה המוצהרת של תקנה 119, שהינה הרתעתית. זאת ועוד. המוקד הדגיש, כי "בחינת עמדות המשפחה לאחר מעשה ובדיעבד, אינה נכללת במבחנים או בקריטריונים שנקבעו בפסיקה הנוגעים לשאלת המידתיות בהריסת בית המשפחה... וממילא אינה משפיעה עליה בפועל". בנוסף, תהה המוקד באשר למידת המעורבות שתידרש מבית המשפט בפיקוח על כישורי ההורות של הורים פלסטינים ובאשר ל"רף הראיות בו צריכים לעמוד הורים של מפגעים צעירים שלא ידעו על מעשי ילדיהם כדי להוכיח שאכן ניסו למנוע זאת".
