ביום 28.12.2015 החליט הרכב שופטי בג"ץ פה אחד לדחות שתי עתירות שהגיש המוקד להגנת הפרט כנגד
צו הריסה עונשית, שהוצא לבית מגורים בסורדא, שבנפת רמאללה. בבית המיועד להריסה התגוררו בשכירות מבצע הפיגוע מיום 3.10.2015 בעיר העתיקה בירושלים, יחד עם הוריו וארבעת אחיו – להם לא היתה כל נגיעה לאירוע. הבית נבנה כחלק מפרויקט של התאחדות הפועלים הפלסטינים, ולמעשה, מצוי בבעלותו של יו"ר מועצת המנהלים של ההתאחדות, אשר מתוקף תפקידו רשום בטאבו כבעלי הנכס (השייך להתאחדות).
עתירה אחת הוגשה בשם המשפחה ו
עתירה נוספת הוגשה בשם יו"ר מועצת המנהלים של ההתאחדות, שבנתה את הפרויקט.
ב
פסק הדין נכתב, כי בסמכותה של המדינה להפעיל את תקנה 119, מכוחה רשאי המפקד הצבאי להחרים ולהרוס בתי פלסטינים, וכי סמכות זו "מוקנית למשיב לשם יצירת הרתעה אפקטיבית ולא לשם ענישה, גם אם
אין חולק כי בפועל נגרם לא אחת נזק למי שאינם מעורבים בפעילות טרור". אשר לשאלה למי הבעלות על הנכס, לשוכרים או להתאחדות, נאמר בפסק הדין: "אין הכרח להראות כי המחבל שהתגורר בנכס, יחד עם משפחתו, עשה זאת כאשר לו זכות בעלות בנכס", וכי למשפחה יש זיקה רבת שנים לבית.
באשר לחשש מנזק סביבתי העלול להיגרם כתוצאה מן ההריסה המתוכננת, נכתב בפסק הדין: "חזקה על הרשות בדרג בכיר כי תעשה
כל שביכולתה כדי למנוע נזק מעין זה" (הדגשה במקור), וכן צוין כי במקרה של נזק לבתים הסמוכים, יפוצו בעלי הבתים על ידי המדינה. לאור שאלת הבעלות על הנכס ולעניין האפשרות שהמשפחה תגיש למפקד הצבאי בקשת "מחילה", אשר תגביל את משך צו ההחרמה, המוּצא בצמוד לצו ההריסה ואוסר על כניסה לנכס המוּחרם, שלא לדבר על מגורים בו או שיפוצו, ציין בית המשפט כי "עקרון המידתיות התוחם את שיקול דעתו של המשיב בהוצאת הצו, תוחם גם את משך זמן ההחרמה הנדרש, והדבר יובא בחשבון ככל שתובא בקשה מתאימה בהמשך על-ידי העותרים".
בפסק הדין התייחס השופט רובינשטיין לעמדה שהביע השופט מזוז, בדעת מיעוט, ב
פסק דין אחר שניתן לאחרונה בנושא הריסה עונשית – עמדה לפיה "אין לקבל פגיעה ברכושם של חפים מפשע". בהקשר זה ציין השופט רובינשטיין, כי "כולנו רוצים לפרש את הסמכות ברוח חוקי היסוד. אילו חיינו במציאות אחרת הייתי שמח מאוד, וכמותי רבים מחברינו, להצטרף למסקנה אליה הגיע חברנו השופט מזוז בכבוד... אבל אנו יושבים בתוך עמנו במציאות הקודרת היומיומית לעת זו... איננו יכולים לצאת מן ההנחה כי הדברים נעשים אך לריצוי דעת הקהל בעקבות פיגועים קשים".
השופטת ברק-ארז הזכירה, כי שופטי בג"ץ התירו, בשורה של פסקי דין שניתנו לאחרונה בעתירות כנגד הריסות עונשיות, "פתח לחזור ולבחון את השאלות שהנושא מעורר בהתאם לניסיון המצטבר... וכן נקבע שעל המשיב לחזור ולבחון את השימוש באמצעי זה מעת לעת". יחד עם זאת ציינה השופטת ברק-ארז, כי "בחינה חוזרת של הסוגיה אינה יכולה להיעשות כבר עתה, לאחר שבימים אלה חזר ואישר בית משפט זה את ההלכה הנוהגת". עוד נאמר כי "הדעת נותנת כי לנוכח השאלות המורכבות שמעוררת נקיטת האמצעי של הריסת בית... בית משפט זה אכן יוסיף לבחון את התאמתה של ההלכה הפסוקה לנסיבות המשתנות ואת הלקחים שיופקו מן המקרים שבהם בוצעו צווי הריסה".
בג"ץ קבע כי צו הביניים שהוּצא בעתירות יפוג תוך עשרה ימים ממועד מתן פסק הדין.
ביום 9.1.2016 הרסו כוחות הצבא את הבית בכלים כבדים - דחפורים ובאגרים - מבלי להותיר אבן על אבן.
