שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
23.12.2015

בג"ץ אישר הריסה עונשית של שני בתי מגורים בג'בל מוכבר: בדעת מיעוט קבע השופט מזוז כי "סנקציה המכוונת עצמה לפגיעה בחפים מפשע אינה ניתנת לדעתי להצדקה בשום מקרה"

ביום 22.12.2015 דחה בג"ץ את העתירות שהגיש המוקד להגנת הפרט כנגד הריסה עונשית של שני בתים בשכונת ג'בל מוכבר בירושלים, בהם מתגוררות משפחותיהם של השניים שביצעו פיגועים ביום 13.10.2015 בירושלים: האחד בקו האוטובוס 78 בשכונת ארמון הנציב והאחר ברחוב מלכי ישראל.

בית המשפט קבע, כי חרף שאלות לא פשוטות המתעוררות בעקבות העתירות – בין היתר, בסוגיית יעילותה של מדיניות ההריסות בהרתעת מפגעים פוטנציאליים – יש לדחות את העתירות שכן השופטים לא מצאו כל פגם בשיקול דעתו של המפקד הצבאי בנוגע להפעלת תקנה 119, אך חשוב מכך – יש לדחותן לאור ההלכה שנפסקה בבית המשפט לאחרונה בשאלות שהובאו בפני בית הדין (בג"ץ 5839/15; דנג"ץ 360/15). השופט זילברטל ציין בפסק הדין, כי השופט מזוז, שהיה בדעת מיעוט, מביא בעמדתו העקרונית "טעמים כבדי משקל המבוססים על עקרונות יסוד חוקתיים" וכי "אילו הסוגיות האמורות היו באות לראשונה בפני בית משפט זה, אפשר שהייתי נוטה להצטרף לעיקרי עמדותיו". אולם, ציין השופט זילברטל, עמדתו של השופט מזוז לא התקבלה בבית המשפט ו"סטייה מהלכה צריכה להיעשות בזהירות רבה, בחלוף זמן מאז נפסקה אותה הלכה, בדרך כלל על ידי הרכב מורחב...".

בהתייחס לעתירה של משפחתו של מבצע הפיגוע בקו 78, רווק שהתגורר בדירת הוריו, בה מתגוררים גם אחיו הקטנים, קבע השופט מזוז, בדעת מיעוט, כי "פגיעה מודעת ומכוונת בחפים מפשע, וכל שכן פגיעה קשה בזכויותיהם החוקתיות, וזאת אך ל"מען יראו וייראו" (ההדגשה במקור) מבצעי עבירה אחרים פוטנציאלים, היא מעשה שאינו עולה על הדעת בשום הקשר אחר". בהקשר זה, עמד השופט מזוז על הצורך בבחינה מעמיקה מחודשת של הנסיבות בהן מופעלת תקנה 119 ואופני הפעלתה, תוך שהוא מצביע על תהליך של התרופפות מתמשכת בזיקה שבין הבית (המיועד להריסה) למעשי המפגעים, הזיקה הנדרשת לשם הפעלת התקנה. כחלק מתהליך זה "אף השיקול של פגיעה בדיירי הבית החפים מפשע נותר לרוב בגדר רטוריקה בלבד", אמר השופט מזוז.

עוד קבע השופט מזוז, כי עקרונות המשפט החוקתי הישראלי וערכים אוניברסליים "מחייבים לדעתי את המסקנה, כי לא ניתן לנקוט בסנקציה מכוח תקנה 119 כלפי בני משפחה בלתי מעורבים, וזאת ללא קשר לחומרת האירוע ולתכלית ההרתעתית שביסוד השימוש בסמכות". יתרה מזאת, בדעת המיעוט נאמר, כי דווקא אי פגיעה בבני משפחה חפים מפשע משרתת את התכלית ההרתעתית המונחת בתשתית התקנה, לשיטתה של המדינה, כיוון שהדבר "עשוי ליצור תמריץ לבני המשפחה לפעול למניעת פיגועים מקום שנודע להם על כוונה כזו, כדי להימנע מהסנקציה הצפויה להם". לפיכך, יש למקד את "ההרתעה במניעה עניינית של פעילות חבלנית תוך צמצום וגידור הפגיעה בחפים מפשע".

עוד ציין השופט מזוז, כי "בעבר, משך תקופה ממושכת נהגה מדיניות לפיה נמנע המפקד הצבאי מהפעלת תקנה 119 מקום שהמחבל נהרג". אולם, מדיניות זו נשחקה באמצע שנות ה-90 "ודומה שמאז נשתכחה מדיניות זו והשיקולים שעמדו ביסודה" – דהיינו, מיקוד הפגיעה במפגע ולא בבני משפחתו החפים מפשע.

בנוגע לעתירה בשם משפחתו של מבצע הפיגוע ברחוב מלכי ישראל, שם הועלתה שאלה בנושא זיהוי דירתו של המפגע, נקבע בדעת המיעוט כי "הראיות שהוצגו אינן מציגות תשתית ראייתית ברורה ומשכנעת. וגם במידע החסוי שהוצג לנו לענין זה אין חיזוק ראייתי של ממש לענין הנדון". לטענתו של הצבא, כי המשפחה לא הציגה ראיות פוזיטיביות, התומכות בטענתה כי הצעיר התגורר במבנה חד-קומתי שבבעלות המשפחה ולא בקומה התחתונה של מבנה תלת-קומתי שבבעלותה, ציין השופט מזוז כי "זו טענה תמוהה... שכן הנטל הראייתי לביסוס העובדות המצדיקות פגיעה כה קשה בעותר ובמשפחתו, מוטל כל כולו על המשיב" (ההדגשה במקור).

בית המשפט קבע כי אין לבצע את ההריסות לפני יום 30.12.2015 (כולל), "על מנת לאפשר לעותרים להיערך לביצועם".
mail@hamoked.org.il (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב