משך שנים רבות הציב משרד הפנים דרישה לתקופת מגורים בת שנתיים בישראל ("מרכז חיים"), כתנאי מקדים לבחינתן של בקשות לרישום במרשם האוכלוסין הישראלי של ילדים, שרק אחד מהוריהם תושב קבע בישראל. בקשות שהוגשו בטרם השלימה המשפחה תקופה בת שנתיים של "מרכז חיים" בישראל לא נבחנו כלל, וההורים הונחו להגישן רק עם תום התקופה.
ביום 19.4.2015 פרסם משרד הפנים
נוסח מעודכן של הנהלים לרישום ילדים שרק אחד מהוריהם תושב קבע בישראל – זאת בעקבות ערעור שהוגש לבית המשפט העליון, אליו הצטרף המוקד להגנת הפרט כ
ידיד בית המשפט. הנהלים המעודכנים מאפשרים בחינה מחדש של בקשות לרישום ילדים, שנפסלו בעבר בשל היעדר "מרכז חיים" של שנתיים בישראל, ובלבד שבקשה חוזרת שהגישו ההורים עומדת עתה בדרישת סף זו. הבחינה המחודשת, כך נקבע, תיעשה בהתאם ל
גילו של הילד במועד הגשת הבקשה שנדחתה על הסף. לשינוי זה משמעות הרת גורל לילדים שהתגוררו בעבר בשטחים הכבושים או נרשמו כתושבים במרשם התושבים של השטחים, ואשר חצו את גיל 14 עת הוגשה הבקשה החוזרת לרושמם במרשם האוכלוסין הישראלי – בזכותו עשויים הילדים הללו, שבשל חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת השעה) חיים עם משפחתם בישראל אך ורק מכוח היתרי שהייה זמניים-מתחדשים, לקבל מעמד של קבע בישראל.
בשנת 2006 חזרה תושבת ירושלים המזרחית להתגורר בעיר עם בעלה, תושב הגדה המערבית וילדיהם.
בקשה שהגישה באותה שנה, לרשום את בתה בת ה-13 – שנולדה בגדה ונרשמה במרשם האוכלוסין הפלסטיני – כתושבת ישראל, סורבה בטענה של היעדר "מרכז חיים". שש שנים מאוחר יותר אושרה הבקשה, אולם מפאת מגבלות "הוראת השעה", כל שניתן לצעירה הוא היתר שהייה מטעם הצבא, היתר זמני, אשר אינו מקנה ודאות באשר לעתיד ולא זכויות סוציאליות, ובכלל זה ביטוח בריאות.
ביום 18.6.2015 הגיש המוקד בקשה, לבחון מחדש את רישומה של הצעירה במרשם האוכלוסין הישראלי, לאור התיקון שהוכנס בנהלים לרישום ילדים. לאחר פניות חוזרות ונשנות, אושרה ביום 16.9.2015 הבקשה להסדרת מעמדה של הצעירה והוסכם לתת לה מעמד של תושבוּת ארעית לשנתיים, שלאחריהן ייבחן שדרוג מעמדה לתושבוּת קבע בישראל, בכפוף לנהלי משרד הפנים.
בין החודשים מאי ליולי 2015 הגיש המוקד 11 בקשות בעקבות עדכון הנוהל לרישום ילדים. נכון לכתיבת שורות אלה, הבקשה בה עסקינן היא היחידה שאושרה; שתי בקשות סורבו והאחרות עדיין בטיפול.
