ביום 30.8.2015
הגיש המוקד להגנת הפרט שתי עתירות כנגד החלטת הצבא להרוס את הדירה בה התגורר מבצע הפיגוע בצומת אלון שבות ביום 10.11.2014. העתירה האחת הוגשה בשם אשת המפגע ושני ילדיהם הקטנים – שזהו ביתם היחידי, והאחרת, בשם שמונה המשפחות הנוספות המתגוררות באותו הבניין, וזאת לנוכח הנזק שעלול להיגרם לדירותיהם ולרכושם כתוצאה מההריסה המתוכננת.
בעקבות העתירות, הוציא בית המשפט צו ארעי המורה למדינה להימנע מלהרוס את הדירה עד לקבלת החלטה אחרת.
ביום 10.9.2015
התקבלה תגובה מטעם המדינה החוזרת ומדגישה את עמדתה, לפיה הפעלת הסמכות הניתנת בידי המפקד הצבאי מכוח תקנה 119, להחרים ולהרוס בתי מגורים, תכליתה הרתעתית בלבד. זאת ועוד. לשיטתה של המדינה, "הפגיעה באנשים נוספים המתגוררים בבית מחבל... אינה בגדר ענישה קולקטיבית, אלא היא פגיעה נלווית בלבד למטרה ההרתעתית של הפעלת הסמכות".
המדינה טענה כי בנסיבות הביטחוניות השוררות ונוכח גל הפיגועים בתקופה האחרונה, "אין בהעמדתו של המחבל לדין, בהרשעתו ובעונש שהוטל עליו... כדי להוות הרתעה מספקת כלפי מחבלים פוטנציאליים". בהתייחס לעתירת השכנים, חזרה המדינה והדגישה כי ההריסה תתבצע באופן ידני ומבלי שייהרסו אלמנטים קונסטרוקטיביים, כך שלא צפויים נזקים מסביב לדירה המיועדת להריסה. הצבא ציין כי "אין כוונה לפגוע בקיר המשותף בין יחידת הדיור בה התגורר המחבל לבין גרם המדרגות ודירת המגורים המצויה בסמוך באותה הקומה".
בית המשפט קבע כי הדיון בעתירות ייערך לא יאוחר מיום 15.10.2015. הצו הארעי שניתן ביום 30.8.2015 יישאר בתוקף עד למועד זה.
