בחודשים יולי-אוקטובר 2014
הגיש המוקד להגנת הפרט 13 עתירות לבג"ץ, בעניינם של פלסטינים – בני זוגם של תושבי ירושלים המזרחית – החיים בישראל משך שנים רבות אך ורק מכוח היתרי שהייה שהצבא נותן בידם. שנה אחר שנה נדרשים הללו לעמוד במבחני "מרכז חיים" ובבדיקות גורמי הביטחון, ללא מוצא נראה לעין, שכן
חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) אוסר על שר הפנים לשדרג את מעמדם. בהיעדר מעמד אזרחי, ולו ארעי, הם אינם מקבלים זכויות סוציאליות, נשללת מהם הגישה לשירותי הבריאות של המדינה וחייהם נעדרים יציבות וביטחון במחר. לנוכח הפגיעה המתמשכת בזכויותיהם, דרש המוקד לקבוע בחוק חריג המאפשר להעניק להם – ולאחרים במצבם – מעמד בישראל.
ביום 8.6.2015 דן בג"ץ בשבע מעתירות המוקד, וכן במספר עתירות נוספות שהוגשו בנושא.
במהלך הדיון ציינה המדינה, כי
כיום חיים בישראל במסגרת הליך לאיחוד משפחות כ-11,000 פלסטינים; כ-3,000 מתוכם מחזיקים במעמד ארעי, והשאר מתגוררים בישראל מכוח היתרי שהייה זמניים ותו לא. עוד ציינה המדינה, כי מדי שנה מצטרפים לקבוצה האחרונה כמה מאות אנשים נוספים, ביניהם גם ילדים שרק לאחד מהוריהם מעמד בישראל.
המוקד טען, כי לאור הזמן הממושך שחלף מאז נחקק חוק האזרחות, במתכונת זמנית, של "הוראת שעה", הפכה הפגיעה בקבוצת אוכלוסייה זו – המונה כאמור כ-8,000 אנשים – בלתי מידתית ואינה משרתת עוד את התכלית הביטחונית המונחת – לטענת המדינה – בבסיסו של חוק האזרחות והכניסה לישראל. לפיכך דרש המוקד לשקול הענקת מעמד ארעי בישראל – המקנה יציבות ואת מלוא הזכויות הסוציאליות, לרבות ביטוח בריאות ממלכתי – לבני זוג פלסטינים שמתגוררים במדינה כדין למעלה מחמש שנים. המוקד הדגיש, כי המחזיקים במעמד ארעי נדרשים לעמוד בבדיקות ביטחוניות מדי שנה, כתנאי לחידוש מעמדם (כך שממילא לא תיפגע תכליתו הביטחונית לכאורה של החוק).
המדינה טענה, כי מתן מעמד, אף אם ארעי, לקבוצת אנשים זו, יגדיל באופן משמעותי את הסיכון הביטחוני על ישראל, משום שקיים חשש שארגוני טרור ישתמשו בפלסטינים שקיבלו תעודות זהות ישראליות – המקנות, בין היתר, זכאות לנהוג ברכב נושא לוחית זיהוי ישראלית – למטרות טרור. עוד טענה המדינה, כי העותרים מבקשים למעשה להורות על חקיקה מחדש של החוק באופן התואם את עמדתם, דבר שמצוי מחוץ לסמכותו של בית המשפט, מה גם שמתכונתו הנוכחית של החוק אוּשרה על ידו לא מכבר.
בית המשפט הקשה על המדינה והדגיש, כי לעתים חלוף הזמן מחייב הפעלת ביקורת שיפוטית בשאלת חוקתיותו של חוק, בכל הנוגע לפלח אוכלוסייה מסוים; במקרה זה – אותם אנשים שנותרו, כתוצאה מחוק האזרחות והכניסה לישראל, ללא מעמד אזרחי, על אף שהוכח שנה אחר שנה כי אין בהימצאם בישראל כל סיכון. אשר על כן, והואיל וממילא אמורה הכנסת לדון בהארכת תוקפו של חוק האזרחות קודם ליום 30.6.2015,
הורה בית המשפט למדינה להגיש עד ליום 5.8.2015 הודעה מעדכנת באשר לשינויים אפשריים בחוק. לאחר קבלת ההודעה, יחליט בית המשפט "אם יש מקום להוציא צו על תנאי אם לאו, ואם כן איזה צו על תנאי; ואם יש מקום להרחיב הרכב או ליתן פסק דין".
