ביום 22.1.2015 פנה המוקד להגנת הפרט אל השב"ס, בבקשה לברר לאן ישוחרר אסיר פלסטיני, שיסיים לרצות את עונשו ביום 29.1.2015, המתגורר בקלקיליה. בשיחה טלפונית הודיע השב"ס למוקד כי בשל מענו הרשום של האסיר בהעתק מרשם האוכלוסין הפלסטיני המצוי בידי ישראל, הוא ישוחרר לרצועת עזה, וזאת למרות שהוא מתגורר בגדה מזה כ-15 שנים. המוקד פנה שנית אל השב"ס, דרש כי האסיר ישוחרר בגדה ואף הזכיר כי בפעם הקודמת בה נכלא האיש, עתר המוקד לבג"ץ ואז הכיר הצבא בכך שהאסיר מנהל את חייו בגדה והורה לשחררו שם, למרות הכתוב במרשם האוכלוסין. במקביל, פנה המוקד גם אל הצבא וביקש להורות לשב"ס לשחרר את האסיר בגדה.
לאחר שגם פניות נוספות אל הצבא נותרו בלא מענה,
עתר המוקד בדחיפות לבג"ץ, ביום 27.1.2015, בדרישה להורות לשב"ס לשחרר את האסיר לגדה המערבית. המוקד טען, כי מחובתה של ישראל לשחרר את האסיר סמוך למקום מגוריו ואף הזכיר כי ישראל כבר התחייבה בעבר שלא לגרש לעזה מי שעבר לגדה לפני השלמת "תכנית ההתנתקות" ביום 12.9.2005.
עוד באותו יום בו הוגשה העתירה הוציא בית המשפט צו ארעי, האוסר על גירושו של האסיר לעזה עד ליום שחרורו המתוכנן, אז תמסור המדינה את תגובתה לעתירה.
ביום 29.1.2015
הודיעה המדינה לבג"ץ כי הוחלט לשחרר את האסיר לגדה המערבית. המדינה הוסיפה, כי לא מדובר בהחלטה חריגה, אלא במדיניות לה התחייבה ישראל במסגרת
עתירת המוקד. האיש שוחרר במועד והגיע אל בית משפחתו בקלקיליה.
