המוקד להגנת הפרט - המוקד להגנת הפרט בעתירה דחופה לבג"ץ: להורות לרשויות שלא לגרש מישראל את אלמנתו של אחד ממבצעי הפיגוע בבית הכנסת בהר נוף, אם לשלושה קטינים תושבי המדינה, עד לסיום הדיון בעניינה בבית המשפט
חזרה לעמוד הקודם
01.12.2014

המוקד להגנת הפרט בעתירה דחופה לבג"ץ: להורות לרשויות שלא לגרש מישראל את אלמנתו של אחד ממבצעי הפיגוע בבית הכנסת בהר נוף, אם לשלושה קטינים תושבי המדינה, עד לסיום הדיון בעניינה בבית המשפט

ביום 26.11.2014, כשבוע לאחר הפיגוע בירושלים בו נרצחו חמישה אזרחים ישראלים בידי שני תושבי ג'בל מוכבר, התפרסמו ידיעות באמצעי התקשורת, לפיהן שר הפנים ביטל את היתר השהייה בישראל של אלמנת אחד המפגעים. האישה, אמם של שלושה ילדים הרשומים כולם כתושבי קבע בישראל, במקור תושבת השטחים הכבושים, היתה מצויה בהליך לאיחוד משפחות בישראל מאז שנת 2009.

מיד עם פרסום הידיעות בדבר שלילת היתר השהייה של האישה, שיגר המוקד להגנת הפרט מכתב בהול לשר הפנים, בו דרש לדעת האם מדובר בדיווח נכון ומדויק. המוקד העיר, כי אם הדיווח נכון, הרי שמדובר בהתנהלות פסולה, שכן האישה לא קיבלה כל הודעה בדבר כוונה לשלול את ההיתר שבידה, ולמעשה נאלצה ללמוד על כוונה זו מכלי התקשורת. המוקד אף הדגיש, כי אם הדיווח אכן מדויק, הרי שנפל פגם חמור בהליך שקדם להחלטה על ביטול היתר השהייה, שכן ההחלטה התקבלה ללא מתן זכות טיעון, ולכאורה אף מבלי שנשקלו נסיבותיה הפרטניות של האישה.

ביום 28.11.2014, בטרם נתקבלה התייחסות לפניית המוקד, נודע לאישה כי היא נדרשת לסור ביום 30.11.2014 לתחנת המשטרה במגרש הרוסים ולקבל שם צו הרחקה מן הארץ, אשר הוצא בעניינה. ואולם, בבוקר יום 30.11.2014, כאשר הגיע עורך דין מטעם המוקד לאסוף את הצו המדובר, מסר לו אחד משוטרי התחנה כי אין בידיו צו כזה, וכי הזימון לתחנת המשטרה נועד כדי להסביר לאישה על פה שמרגע קבלת ההודעה בעניין ביטול ההיתר שלה – הודעה, שכאמור, טרם נתקבלה אצלה באותה עת – שהייתה בישראל אינה חוקית עוד. אותו שוטר אף התקשר למשרדי המוקד בשעה 14:40 והודיע, כי אם האישה לא תגיע באופן מיידי לתחנת מגרש הרוסים, הוא "יגיע אליה".

בשעה 15:11, לאחר פניות חוזרות ונשנות למשרד הפנים, בניסיון לברר האם התקבלה החלטה סופית בעניינה של האישה, התקבל במוקד מכתב מטעמו של שר הפנים – הנושא את התאריך 25.11.2014 – ובו הודעה על ביטול היתר השהייה של האישה בישראל. בהודעה נכתב, בין השאר, כי התא המשפחתי "הפסיק להתקיים" לאחר מות הבעל, וכי מאחר ש"כמעט" כל בני משפחתה של האישה הינם תושבי השטחים, אין מניעה לשובה להתגורר שם עם משפחתה.

מחשש שייפתח נגד האישה הליך של גירוש מישראל, בלא שניתנה לה שהות לתקוף את עצם ההחלטה שמכוחה תגורש, עתר המוקד בדחיפות לבג"ץ, ודרש להורות למדינה שלא לגרש את האישה עד למיצוי זכויותיה בפני בית המשפט.

המוקד הדגיש, כי מעולם לא הועלתה נגד האישה כל טענה ביטחונית, ולא נטען כי עצם שהייתה בישראל מסוכנת או מסכנת את ביטחון הציבור. לאור זאת, נראה כי היא נפלה קורבן להליך "בזק" על לא עוול בכפה, אך בשל רצונן של רשויות המדינה להראות "תוצאות בשטח". עוד טען המוקד, כי ההחלטה לשלול מהאישה את היתר השהייה שלה בישראל מתעלמת לחלוטין מקיומם של ילדיה הקטינים, וכי שתי החלופות הנגזרות מגירושה מישראל – קריעת שלושת ילדיה הרכים מעליה, כמו גם גירושם של הילדים, תושבי קבע במדינת ישראל, לשטחים יחד עמה – מהוות פגיעה קשה בזכויותיהם של הילדים ומנוגדות לעיקרון טובת הילד. לבסוף ציין המוקד, כי דווקא בשעה קשה זו, בה הרוחות סוערות, מצופה כי הדרג המיניסטריאלי הבכיר יהיה זה שינהג באופן אחראי, תוך הפעלת שיקול דעת והימנעות מנקיטת צעדים מרחיקי לכת נגד חפים מפשע.

בעקבות העתירה, הוציא בית המשפט צו ארעי, האוסר על גירושה של האישה עד למתן החלטה אחרת. המדינה התבקשה להגיש את תגובתה לעתירה עד ליום 3.12.2014 בשעה 10:00.