שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
5.8.2014

בג"ץ המליץ למחוק את העתירה שהגיש המוקד להגנת הפרט בעניין פרסום שמותיהם של העצורים מרצועת עזה המוחזקים ע"י הצבא: זכויות העצורים – שפרסום שמותיהם היה אמור לסייע בשמירתן – יוסיפו להיות הפקר

ביום 29.7.2014 עתר המוקד להגנת הפרט לבג"ץ, להורות למדינה להעביר לידיו רשימה של כל הפלסטינים שנעצרו במהלך הלחימה ברצועת עזה והועברו למתקנים צבאיים בשטח ישראל. המוקד טען, כי בשים לב למצב השורר ברצועת עזה, אין מקום להמתין לפניות פרטניות לאיתור עצורים והדגיש, כי הזכות לקבל הודעה בדבר מעצרו של אדם ומקום החזקתו היא זכות יסוד, הן של העצור והן של בני משפחתו.

בתגובה לעתירה טענה המדינה, כי לא מוטלת על הצבא כל חובה להעביר לידי המוקד פרט מידע כלשהו הנוגע לעצורים מרצועת עזה, שכן ההסדר שהושג בעניין חרבאוי מתייחס לאיתור עצורים מן הגדה המערבית בלבד והוסיפה, כי ההסכמה שמרכז השליטה הצבאי (משל"ט כליאה) ישיב לפניות פרטניות בנוגע לאיתור עצורים מהרצועה במהלך המבצע הנוכחי, היא לפנים משורת הדין. עם זאת, ציינה המדינה, כי "בשל הקשיים המובנים הנובעים מן המצב", היא נכונה לוותר על הדרישה כי הפניות הפרטניות תיתמכנה באסמכתא(!) להוכחת זיקתו של הפונה לעצור הנטען, ותסתפק "בפנייה בכתב ממנה עולה כי קרוביו של התושב פנו למוקד בבקשת סיוע באיתורו".

ביום 4.8.2014 התקיים דיון בעתירה, במהלכו גיבו השופטים את עמדת המדינה. נשיא בית המשפט העליון, השופט גרוניס, ביקש לדעת "איפה כתובה הזכות הבסיסית [לקבל הודעה בדבר מקום החזקתו של אדם] בזמן מלחמה?" ובחר למקד את הדיון בשאלת זכות העמידה של המוקד כעותר ציבורי. השופט זילברטל הטיח במוקד ביקורת על כך שהוא מבקש, כביכול, "לקבל מעמד שלא ברור מה יסודו בדין, של מעין צלב אדום שהוא מרכז את כל השמות ויש חובה על המדינה להעביר". בית המשפט התעלם כליל מטענת המוקד, לפיה הסתרת מקום החזקתם של עצורים מאפשרת למדינה לרמוס את זכויותיהם – ובהן הזכות להליך הוגן, הזכות לתנאי כליאה נאותים והזכות לחופש מעינויים ומיחס משפיל ובלתי אנושי – כפי שאכן קרה לא פעם בעבר.

לאור הצהרת המדינה כי לא הוצאו צווי כליאה קבועים מתוקף חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, ובהתאם להמלצת השופטים, משך המוקד את העתירה – וזו נמחקה.
[email protected] (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב