במסגרת שיקול הדעת המוקנה לו מכוח חוק הכניסה לישראל, רשאי שר הפנים לדחות בקשות לאיחוד משפחות (אחמ"ש) בישראל בגין סיכון ביטחוני המתעורר לגבי בן הזוג הזר, המבקש להסדיר את שהייתו במדינה. בהתאם לכך, גובש נוהל המחייב את משרד הפנים לפנות לגורמי הביטחון ולקבל את חוות דעתם והמלצתם בטרם אישור הבקשה לאחמ"ש. נוהל זה, בנוסחו המקורי, לא איפשר לזוגות – המצויים בהליכים להסדרת מעמדו של בן הזוג הזר – להגיב לטענות המופנות כלפיהם לפני קבלת ההחלטה בעניינם, וקבע בתוך כך כי תמצית המידע הביטחוני לא תימסר להם אלא בדיעבד, עם משלוח ההודעה על הסירוב.
בשנת 2008 ערער משרד הפנים על פסיקת בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, שקבעה כי באותם מקרים בהם שוקלת המדינה לסרב – על רקע ביטחוני – לבקשות שהגישו תושבי ירושלים המזרחית לאיחוד משפחות עם בני זוגם הזרים, הרי שעל משרד הפנים לאפשר לאותם אנשים לטעון בפניו לפני קבלת החלטה בעניינם. ביום 11.8.2009
דחה בית המשפט העליון את הערעור ועיגן בפסיקתו את חובת השימוע. ביהמ"ש הוסיף עוד, כי שימוע רצוי שיתקיים הן בכתב והן בעל פה, וכי אם נשקלת האפשרות לסרב לבקשה על רקע ביטחוני, על משרד הפנים ליידע על כך את המבקשים לפני מתן ההחלטה ובאופן מפורט עד כמה שניתן, על מנת שהמבקשים יוכלו להתכונן כיאות לקראת ההליך ולטעון כנגד הכוונה לסרב לבקשתם. ביהמ"ש המשיך וקבע, כי רק במקרים חריגים ביותר, כאשר משרד הפנים מסוגל לנמק באופן משכנע מדוע נשקפת מן המבקשים סכנה ממשית ומיידית, ניתן להפוך את הסדר ולערוך למבקשים שימוע בדיעבד, לאחר מתן ההחלטה בעניינם ואף לדרוש כי בן הזוג הזר ייצא את גבולות המדינה בהמתנה להחלטה בבקשתו.
ביום 15.4.2010 פרסם משרד הפנים גירסה מעודכנת של "
נוהל הערות גורמים", שאמורה הייתה לענות על הערות בית המשפט ולהסדיר את הליך השימוע. בפועל, הנוהל שעודכן הוא מסמך בעייתי שרחוק מלענות על הצרכים, כפי שנקבעו בפסיקת בית המשפט.
ב
פנייה מיום 1.3.2011 פירט המוקד להגנת הפרט בפני משרד הפנים את הסתייגויותיו מהנוהל החדש. בין היתר, מתח המוקד ביקורת על כך שמשרד הפנים, בניגוד לעמדתו הברורה של בית המשפט בעניין, לא ראה חשיבות בעריכת שימוע בעל פה והסתפק בשימוע בכתב.
למעלה משנתיים וחצי(!) לאחר פניית המוקד, החליט משרד הפנים לערוך שינויים בנוהל. ב
פנייה למוקד הסביר משרד הפנים את השינוי המרכזי בנוהל – נכונות לערוך שימוע בעל פה למי שכבר נמצא בהליך המדורג ובשל מידע שהתקבל מגורמי הביטחון הוחלט לסרב לבקשתו לאיחוד משפחות. מי שנתקל בסירוב לבקשתו הראשונה לאחמ"ש, יסתפק בהליך שימוע בכתב.
