המוקד להגנת הפרט - אחרי שלוש שנים, שתי עתירות לבית המשפט והשגה לוועדת ההשגות לזרים: ילדים מנישואים קודמים, הנלווים להורה המבקש איחוד משפחות בישראל, יקבלו רישיון לישיבת ארעי בישראל
חזרה לעמוד הקודם
15.01.2013

אחרי שלוש שנים, שתי עתירות לבית המשפט והשגה לוועדת ההשגות לזרים: ילדים מנישואים קודמים, הנלווים להורה המבקש איחוד משפחות בישראל, יקבלו רישיון לישיבת ארעי בישראל

תושבת ירושלים התחתנה באוגוסט 2005 עם בן זוגה מחברון, ומאז הם מתגוררים בירושלים בצוותא עם בנותיהם המשותפות ושלושת ילדיו של האב מנישואים קודמים. אמם הביולוגית של שלושת הילדים עברה לגור בירדן, נישאה בשנית והקשר עם ילדיה רופף ביותר. פסק דין של בית הדין השרעי קבע, כי האם החורגת הינה בעלת חזקה רשמית על הילדים והם נמצאים תחת חסותה וחסות אביהם הביולוגי. בפברואר 2007 הגישה האם החורגת בקשה לאיחוד משפחות עבור בעלה ושלושת הילדים מנישואיו הקודמים.

למשרד הפנים יש מענה למצב דומה לזה של המשפחה. כך, בנוהל קטין-נלווה, מפורט כי ילדים מנישואים קודמים, שגילם מתחת לגיל 15 והם נלווים לאחד מהוריהם – הורה שקיבל מעמד בישראל במסגרת איחוד משפחות – יקבלו לאורך ההליך המדורג כולו מעמד זהה למעמד ההורה המוזמן. תכליתו של נוהל זה הינה שלא להשאיר ילדים נטולי מעמד. במקרה של הילדים נוספו גם הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת השעה), לפיהן תושב השטחים הכבושים, שגילו מעל 35 שנים, יכול לקבל במסגרת הליך אחמ"ש רק היתר שהייה בישראל, היתר שיינתן לו במת"ק שבאיזור מגוריו. עוד קובעת הוראת השעה, כי כאשר מדובר בקטין שגילו עד 14 שנים, רשאי שר הפנים לאשר עבורו רישיון לישיבה בישראל, לשם מניעת הפרדתו מהורהו השוהה כדין בישראל.

משרד הפנים שוכנע כי מדובר בתא משפחתי אחד ואישר את הבקשה לאיחוד משפחות. האב קיבל היתרי שהייה זמניים בישראל, על פי הוראת השעה, והילדים, בהתאם להוראת נוהל קטין-נלווה, קיבלו גם הם היתרי שהייה זמניים. המוקד ערער על החלטת משרד הפנים לגבי הילדים וטען, בין השאר, כי תכליתו של הנוהל שלא להשאיר ילדים ללא מעמד וללא זכויות סוציאליות, ובכללן הזכויות לביטוח בריאות ולחינוך. משרד הפנים דחה את פניית המוקד, בטענה כי על פי נוהל קטין-נלווה, ילדים זכאים למעמד זהה לאביהם, והואיל והאב קיבל היתרי שהייה בלבד, אין מקום לתת לילדיו מעמד שונה.

מאז ינואר 2009 מתגלגל עניינם של הילדים מבית המשפט לוועדת ההשגה לזרים של משרד הפנים וחזרה לבית המשפט. המוקד דרש ממשרד הפנים לשדרג את מעמד הילדים ולהעניק להם רישיון ישיבה בישראל. המוקד טען, כי העובדה שהוראת השעה מונעת באופן זמני מהאב לקבל מעמד בישראל, אינה אמורה להשפיע על מתן מעמד לילדיו, כיוון שתכליתה של ההוראה למנוע סיכון ביטחוני למדינה, וסיכון כזה אינו נשקף מקטינים מתחת לגיל 14. עוד טען המוקד, כי על פי הוראת השעה, לשר הפנים אין סמכות לתת לילדים שגילם מתחת ל-14 שנים היתרי שהייה בלבד. תכליתו של נוהל קטין-נלווה, טען המוקד, היא לאפשר להורה המשמורן, שנישא בשנית, להמשיך ולטפל בילדיו גם בישראל, כשהוא מקבל את מלוא הגיבוי והתמיכה הסוציאלית שמדינת ישראל בחרה להעניק למשפחות עם ילדים.

במהלך הדיונים בעתירה, ומשהתחוור כי אכן בטעות מדובר, והפניית הילדים לקבלת היתרי שהייה נעשתה ללא סמכות וללא תימוכין בחוק, הודיע משרד הפנים כי הוא מבטל את החלטתו ומפנה את שאלת הטיפול בילדים לוועדה ההומניטארית. כאן המקום לציין, כי הוועדה ההומניטארית מטפלת במקרים שאינם הולמים את הקריטריונים בחוק, בניגוד לילדים במקרה שלפנינו. משרד הפנים ניסה ל"עשות תרגיל" על חשבון הילדים – כאשר נוכח שלפי הוראת השעה יש לתת לילדים רישיון לישיבה בישראל, הפנה אותם לוועדה ההומניטארית, שיכולה גם להמליץ על מתן היתרי שהייה בלבד.

ביום 3.1.2013 קיבל בית המשפט את עתירת המוקד ופסק, כי משרד הפנים יכין לילדים רישיון לישיבת ארעי מסוג א/5. בית המשפט דחה מכל וכל את ה"תרגיל" של משרד הפנים וקיבל את טענות המוקד. בית המשפט קבע, כי הילדים עומדים בקריטריונים של סעיף 3א(1) לחוק הוראת השעה, ולכן "הדרך להסדרת שהייתם [...] הנה באמצעות מתן רישיון לישיבת ארעי [...] פתרון זה מגשים את עיקרון טובת הילד והולם את תכליות חוק הוראת השעה".