המוקד להגנת הפרט - בג"ץ מכשיר את מדיניות "הטרנספר השקט": בעקבות המלצת השופטים נאלצו המוקד להגנת הפרט והאגודה לזכויות האזרח בישראל למחוק עתירה, המבקשת לבטל את מדיניות שלילת מעמדם של תושבי ירושלים המזרחית
חזרה לעמוד הקודם
22.03.2012

בג"ץ מכשיר את מדיניות "הטרנספר השקט": בעקבות המלצת השופטים נאלצו המוקד להגנת הפרט והאגודה לזכויות האזרח בישראל למחוק עתירה, המבקשת לבטל את מדיניות שלילת מעמדם של תושבי ירושלים המזרחית

באפריל 2011 עתרו המוקד להגנת הפרט והאגודה לזכויות האזרח בישראל לבג"ץ, בשמו של מר קרעין, תושב ירושלים המזרחית. הארגונים טענו כי מדיניות משרד הפנים (הלכת עווד) – הקובעת כי ניתן לשלול את מעמדם של תושבי ירושלים המזרחית אם יצאו את ישראל לתקופה העולה על 7 שנים או קיבלו מעמד של קבע במדינה אחרת – כולאת אותם בעירם, אינה מאפשרת להם להיות ניידים כאחד האדם, וכובלת אותם למרחב הצר בו נולדו. המוקד והאגודה ביקשו מבית המשפט לקבוע, כי ככל שמדובר בתושבי ירושלים המזרחית – שטח שנכבש וסופח לישראל ועל תושביו נכפה להיות תושבי קבע בישראל – יש לקבוע כי רישיונות הישיבה שלהם בישראל אינם פוקעים גם בעקבות שהייה ממושכת בחו"ל או רכישת מעמד במדינה אחרת.

יש לציין כי העתירה הוגשה לאחר שבשנת 2010 ביקשו המוקד והאגודה להצטרף כידידי בית המשפט להליך ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, שאישר את שלילת מעמדה של תושבת ירושלים המזרחית. במהלך הדיון בערעור הפנה הרכב השופטים – בראשות השופטת פרוקצ'יה – את הארגונים לשטוח טענותיהם בעניין המדיניות בפני משרד הפנים, וככל שתשובתו לא תניח את דעתם, להביא את הסוגיה בפני בית המשפט בעתירה ממוקדת בעניין זה. הארגונים עשו כן, ובהיעדר התייחסות עניינית של משרד הפנים לטענותיהם, עתרו לבג"ץ.

ביום 21.3.2012 נאלצו הארגונים למחוק את העתירה בהמלצת שופטי בית המשפט העליון, בראשות הנשיא גרוניס. השופטים סירבו לדון בעתירה לגופה מאחר שלטענתם, "אין שום סיבה שבית המשפט ייתן סעד תיאורטי כדי שאדם ידע מראש לכלכל את מעשיו".

המלצת השופטים למחוק את העתירה ניתנה למרות טענות המוקד והאגודה, כי העתירה הוגשה בשם עותר קונקרטי, אשר נפגע באופן ברור ממדיניות משרד הפנים שמציבה אותו – כמו את יתר התושבים הפלסטינים של ירושלים המזרחית – בין הפטיש לסדן: זכותו לעזוב את ביתו לתקופה מוגבלת לצורך מימוש עצמי, משפחה, השכלה, פרנסה והשתתפות בחיי החברה המודרניים הועמדה כנגד זכותו לבית ולמולדת. הארגונים הדגישו, כי זכויות היסוד של העותר נפגעות שעה שעליו להתנהל ביודעו, שכל בחירה שמשמעה יציאה ממושכת מעירו כרוכה בסנקציה של שלילת מעמדו.

כזכור, הלכת עווד, כפי שפורשה על ידי משרד הפנים, הפכה לכלי ביורוקרטי דורסני וזורע הרס, המשמש לשינוי מציאות החיים בירושלים. הסנקציה בגין עזיבת העיר לתקופה מוגבלת, כמו גם בגין רכישת מעמד במחוזות אחרים, משמעה אובדן הבית ואובדן האפשרות לשוב למולדת. החל מאמצע שנות התשעים נקטה ישראל במדיניות שזכתה לכינוי "הטרנספר השקט", במסגרתה נשלל מעמדם של אלפי פלסטינים תושבי ירושלים המזרחית. התושבים קיבלו מכתב סטנדרטי קצר, המודיע כי רישיונותיהם לישיבת קבע פקעו, וזאת, לטענת משרד הפנים, משום שהעתיקו את מרכז חייהם אל מחוץ לישראל או קיבלו מעמד במדינה נוספת. לדוגמא, בשנת 2008 לבדה, הופקע מעמדם של 4,577 מתושבי ירושלים המזרחית.