ביום 2.8.2011
הודיע מתאם פעולות הממשלה בשטחים על "הקלות ומחוות לרצועת עזה לקראת חודש חג הרמדאן". בין היתר מסר הצבא על שינוי כתובתם במרשם האוכלוסין של 1,900 פלסטינים המתגוררים בגדה המערבית אך רשומים בעזה, ועל העברת תוספת של מים מישראל לעזה, "לשיפור כמות ואיכות מי השתייה לאוכלוסייה ברצועת עזה".
ה"מחווה" בעניין שינוי הכתובות היא למעשה מיחזור של הבטחה קודמת של ישראל, שמעולם לא קוימה. כבר בפברואר 2011, כ
מחווה מדינית לשליח הקוורטט למזרח התיכון, הודיע ראש ממשלת ישראל על שינוי כתובתם – בהעתק מרשם האוכלוסין שבידי ישראל – של 5,000 פלסטינים שביתם בגדה המערבית, אך הם רשומים באופן שגוי ברצועת עזה. ההבטחה חזרה על עצמה גם ב
תגובה מקדמית של פרקליטות המדינה בעתירת המוקד להגנת הפרט, להורות לצבא לעדכן את כתובתם של שלושה קטינים מהגדה המערבית בהעתק מרשם האוכלוסין הפלסטיני שבידי ישראל, אולם מאז ועד היום שינתה ישראל את כתובתם של 296 פלסטינים בלבד. כזכור,
כ-35,000 פלסטינים המתגוררים בגדה המערבית הוכרזו על ידי ישראל כ"שוהים בלתי חוקיים" המועמדים לגירוש, כיוון שכתובתם רשומה בעזה – וכל זאת, כאשר ישראל אינה מאפשרת להם לשנותה.
ה"מחווה" האחרת חושפת עובדה מדאיגה, שבימים כתיקונם, בהם אין "מחווה", מגבילה ישראל את כמות מי השתייה בעזה ואת איכותם! המוקד מזכיר כי שיבוש מכוון באספקת מוצרים חיוניים אינו סנקציה כלכלית אלא ענישה קולקטיבית של אוכלוסייה אזרחית, ענישה האסורה במפורש על פי החוק הבינלאומי.
