שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
20.7.2011

שמונה שנים לאחר שהצבא הרס בית בחברון: ישראל תפצה שכן, שדירתו ורכושו נפגעו כתוצאה מפיצוץ בלתי מבוקר של חומרי הנפץ

ביום 26.5.2003 לפנות בוקר, הגיע כוח צבאי גדול לבניין מגורים משותף בעיר חברון. החיילים דרשו מכל הדיירים לפנות את דירותיהם ולהתרחק מהבניין. לאחר כשעתיים הודיעו החיילים כי הם עומדים להרוס את הדירה בקומה הרביעית, בה התגוררה משפחתו של מי שביצע פיגוע התאבדות בישראל. הדיירים פנו לחיילים בבקשה לפנות ולו חלק מחפציהם, אולם נענו בשלילה. החיילים פוצצו את הדירה באמצעות כמות גדולה של חומר נפץ. הפיצוץ הרס את הדירה וגרם נזק רב לבניין.

חודשיים לאחר הריסת הבית פנה המוקד להגנת הפרט לצבא – בשמה של משפחה שרכושה ניזוק בעת הפיצוץ – בדרישה לפתוח בחקירה של האירוע ולהעמיד לדין את האחראים על הנזק שנגרם. למעלה משנה מאוחר יותר הגיעה תשובתו הלאקונית של הצבא, לפיה החיילים פעלו כשורה.

ביום 31.1.2005 הגיש אבי המשפחה, באמצעות המוקד, תביעה כספית נגד מדינת ישראל בשל הנזק הרב שנגרם לרכושו, על לא עוול בכפו, כתוצאה מפיצוץ בית שכנו. סוגיות פרוצדוראליות הביאו למחיקתה של התביעה ולהגשתה בשנית ביום 22.4.2007.

בכתב התביעה טען המוקד כי כתוצאה מהפיצוץ, ספגה דירת התובע – הממוקמת בקומה שמתחת לדירה שפוצצה – נזק והרס משמעותיים: המרפסת קרסה, חלק מהקירות ומהתקרה נהרסו, החלונות נופצו וצנרת המים ומערכת הביוב נפגעו; רוב הריהוט שהיה בבית ומרבית מוצרי החשמל ניזוקו באופן בלתי הפיך. כתוצאה מפעילות הצבא הפך ביתו של התובע לבלתי ראוי למגורים, והמשפחה נאלצה לשכור דירה אחרת ולרכוש ריהוט חדש. בנוסף לנזק הכספי, נגרמה למשפחתו של התובע – אשתו ושני ילדיו הקטנים – עוגמת נפש וטראומה.

המוקד ציין כי כללי המשפט הבינלאומי המנהגי אוסרים על הרס של רכוש פרטי אלא אם פעולות צבאיות מחייבות זאת באופן החלטי; כן אסורים ענישה קולקטיבית, אמצעים של הפחדה והטלת אימה ומעשי תגמול כלפי תושבים מוגנים ורכושם. תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 עליה נסמך הצבא מתנה הריסת בית בהוצאת צו הריסה, צו שלא הוצג בפני דיירי הבית, מה עוד שתקנה 119 איננה מקנה סמכות להשמיד רכוש מעבר לבית המיועד להריסה. המוקד מדגיש כי גם לעמדתה של המדינה – כפי שהוצגה בעתירות לבג"ץ שדנו בנושא – אין לפגוע בבתים סמוכים, ומי שביתו נפגע אגב הריסת בית המיועד להריסה, זכאי לפיצוי על הנזק שנגרם לו.

בכתב ההגנה טענה המדינה כי פעולות הצבא נעשו במיומנות ובזהירות, במידתיות ובשיקול דעת. המדינה הוסיפה כי נזקי התובע נגרמו במסגרת פעולה מלחמתית כהגדרתה ופירושה בחוק ובפסיקה; כי מדובר בפעולה שהיא "מעשה מדינה" (Act of State); וכי למדינה פטור מאחריות בשל פעולה שנעשית בהרשאה חוקית ובתום לב, כאמור בסעיף 3 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952.

בפברואר 2011, כמעט שמונה שנים לאחר שהצבא הרס את הבית וגרם נזק רב לסביבתו, הגיעו הצדדים להסכם פשרה – שקיבל תוקף של פסק דין – לפיו שילמה המדינה לתובע פיצוי בסך של 45,000 שקלים.
mail@hamoked.org.il (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב