המוקד להגנת הפרט - הצבא פוגע בזכויות יסוד של פלסטינים המבקשים להתגורר ב"מרחב התפר": רק לאחר עיכובים ממושכים ופנייה לבג"ץ "יזכו" בני זוג להתגורר יחדיו בביתם שבגדה המערבית
חזרה לעמוד הקודם
14.11.2010

הצבא פוגע בזכויות יסוד של פלסטינים המבקשים להתגורר ב"מרחב התפר": רק לאחר עיכובים ממושכים ופנייה לבג"ץ "יזכו" בני זוג להתגורר יחדיו בביתם שבגדה המערבית

"מרחב התפר" אשר בגדה המערבית נמצא מערבית לחומת ההפרדה, החוצצת בינו לבין שאר שטחי הגדה. מאז הקימה ישראל את החומה, החיל הצבא באזור זה משטר היתרים דרקוני הדורש, בין השאר, כי כל פלסטיני המעוניין להיכנס ל"מרחב התפר" יצטייד מראש בהיתר לשם כך.

בראשית חודש נובמבר 2009 נישאו בני זוג מאזור ג'נין. המרחק בין הבתים בהם גדלו הינו מאות מטרים ספורים, אולם החומה מפרידה ביניהם. השניים ביקשו להקים את ביתם החדש בכפרה של האשה, חרבה אלרעדיה, הנמצא בצידה המערבי של החומה. מיד לאחר הנישואין עדכן הבעל את כתובתו במרשם האוכלוסין לכתובתה של אשתו, והגיש בקשה להיתר כתושב חדש ב"מרחב התפר". לאחר זמן הודיע לו המת"ק הישראלי כי בקשתו נדחתה, משום שאיננו תושב קבע ב"מרחב התפר". לאור תשובה זו – וכמקובל בנושא בקשות להיתרים השונים של "מרחב התפר" – הגיש האיש בקשה נוספת להיתר. וראה זה פלא, שוב דחה המת"ק הישראלי את הבקשה, באותו נימוק ממש. לא מיותר לציין את האבסורד, לפיו בקשה של אדם להיתר של תושב חדש ב"מרחב התפר" נדחית, שכן האיש אינו תושב קבע ב"מרחב התפר"... 

במקביל, על מנת שיוכל להיפגש עם רעייתו הטרייה, ביקש הבעל היתר לביקור ב"מרחב התפר". בסוף חודש פברואר הנפיק לו הצבא היתר "למטרת צרכים אישיים", המאפשר לו לבקר את רעייתו שלוש פעמים בלבד בתקופה של שלושה חודשים וגם זאת, רק בשעות היום.

המוקד להגנת הפרט הגיש בשם הבעל בקשה נוספת לקבלת היתר לתושב חדש ב"מרחב התפר". בשיחת טלפון שערכה נציגת המוקד עם קצין הקישור במת"ק ג'נין נאמר לה כי הבקשה בטיפול, וכשהסבירה שהטיפול נגרר כבר חודשים ארוכים, ענה לה הקצין: "אני מכיר אותו... זה לא דחוף. הוא לא גר ברחוב. שיחכה". תשובה זו, לא רק שהינה יהירה ומזלזלת, אלא גם נוגדת את פקודות הצבא. המטרה הראשונה שהגדיר הצבא להנפקת היתר מסוג זה היתה: "לקיים את מרקם החיים במרחב התפר ולכבד את ערך שלמות המשפחה".

ביום 22.8.2010 הגיש המוקד עתירה דחופה לבג"ץ, להורות לצבא להנפיק לעותר היתר תושב חדש ב"מרחב התפר". בעתירה טוען המוקד כי מניעת המגורים המשותפים מבני הזוג, פוגעת פגיעה אנושה בזכות היסוד שלהם לחיי משפחה ובזכות העותר לחופש תנועה. המוקד מציין עוד בעתירה כי הוא מתנגד מכל וכל למשטר ההיתרים, אולם לו רק היה הצבא פועל על פי פקודותיו שלו, ההיתר היה מונפק לפני זמן רב והפגיעה הקשה בזכויות בני הזוג היתה נמנעת. 

ביום 6.10.2010, כעשרה חודשים מאז הוגשה הבקשה הראשונה, קיבל הבעל היתר כניסה ל"מרחב התפר".