המוקד להגנת הפרט - ביקור משפחות בכלא: בעקבות עתירות המוקד להגנת הפרט בעניינם של תושבי השטחים שהצבא מונע מהם לבקר את יקיריהם הכלואים בבתי כלא בגדה המערבית ובישראל הסכימה המדינה, כפתרון זמני, כי בני המשפחות שהגישו עד היום השגה על כך שנמנע מהם הביקור, יקבלו היתרי ביקור חד פעמיים במקרים בהם המדינה אינה טוענת למניעה ביטחונית לקיום הביקור
חזרה לעמוד הקודם
01.12.2004

ביקור משפחות בכלא: בעקבות עתירות המוקד להגנת הפרט בעניינם של תושבי השטחים שהצבא מונע מהם לבקר את יקיריהם הכלואים בבתי כלא בגדה המערבית ובישראל הסכימה המדינה, כפתרון זמני, כי בני המשפחות שהגישו עד היום השגה על כך שנמנע מהם הביקור, יקבלו היתרי ביקור חד פעמיים במקרים בהם המדינה אינה טוענת למניעה ביטחונית לקיום הביקור

התעלמות המדינה מהפניות לאפשר ביקורי משפחות בבתי הכלא ועתירות המוקד בעניין
בסדרה של עתירות שהגיש המוקד להגנת הפרט, נתבקש בג"ץ להורות למפקד כוחות הצבא בגדה המערבית לאפשר לתושבי השטחים לבקר את יקיריהם הכלואים בבתי כלא בגדה ובישראל, או למסור תשובה מנומקת בכתב מדוע אינו מאפשר זאת. מדובר ב-43 מקרים שונים בהם פניות המוקד בעניינם של הורים, בנות זוג ואחים של כלואים, שהצבא מנע מהם לבקר בבתי הכלא, לא נענו מזה כשנה ויותר. מתוך 43 מקרים אלה הוגשו 11 עתירות לבג"ץ.
מתוך עתירת המוקד, בג"ץ 7834/04 – עבדאללה ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית:
"אי-המענה השיטתי משקף את יחסו המחפיר של המשיב לזכות היסוד של הכלואים ושל משפחותיהם למגע ולביקורים. היחס לכלואים הוא אחד המבחנים העליונים של חברה. בענייננו, למשיב חובה כפולה לדאוג לזכויות הכלואים: ראשית, בהיותם במשמורתו, כשכל צרכיהם כבני אנוש מופקדים בידיו. שנית, בהיותם אזרחים מוגנים על-פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, שעליו החובה לשקוד על טובתם. המשיב אינו עומד במבחן יסוד זה – והדבר מתבטא היטב בעניין הקשר בין הכלואים לבין בני משפחותיהם: משפחות מאזורים שלמים מנועות מלבקר; משפחות שלמות מנועות מלראות את יקיריהן; הביקורים עצמם - כשהם מתקיימים - נערכים בתנאים מכבידים החוסמים את האפשרות לקשר של ממש, אנושי ובסיסי. המשיב אינו מאפשר חופשות לאסירים, ואינו מתיר להם קשר טלפוני עם בני משפחותיהם. כתוצאה מכך אנשים המצויים מאחורי סורג ובריח נותרים משך שנים ללא מגע עם בני משפחתם הקרובים ביותר...".
לצפייה בעתירה
ההתפתחויות בעקבות הגשת העתירות
בעקבות הגשת העתירות, הודיעה פרקליטות המדינה למוקד ביום 5 בספטמבר 2004 כי המדינה מסכימה שכל בני המשפחות שהגישו עד לאותו היום השגה על כך שנמנע מהם לבקר את יקיריהם הכלואים, יקבלו בסמוך להודעה זו של הפרקליטות היתרי ביקור. ההיתרים יאפשרו ביקור חד פעמי ויהיו תקפים ל–21 ימים בלבד מיום הוצאתם. זאת, במקרים בהם המדינה אינה טוענת למניעה ביטחונית לקיום הביקור.
מדובר היה, אם כן, בפתרון זמני בלבד, אשר נתן מענה רק למי שהגיש השגה על המניעה לפני מועד מכתבה של הפרקליטות. הסדר זה לא נתן פתרון של קבע לבעיית העותרים, וכמובן לא הסדיר את בעייתה של האוכלוסייה הרלבנטית בכללה.
אשר על כן, המשיך המוקד לטפל בעניין זה, ולאחרונה הודיעה פרקליטות המדינה על הסדר חדש, אשר יחול על כל קרובי משפחות האסירים שהרשויות אסרו על כניסתם לישראל בשל "מניעה ביטחונית".
על פי ההסדר, בקשות להיתר כניסה לישראל לצורך ביקורי קרובים בכלא יוגשו למינהל האזרחי באמצעות הצלב האדום. הבקשות יועברו לשב"כ, ושם יוחלט אם למרות המניעה הכללית, שלטענת המדינה עומדת כנגד אותם קרובי משפחה, ניתן להתיר את כניסת המבקשים לישראל במסגרת הסעות הצלב האדום. אם ההחלטה תהיה חיובית, יסדיר המת"ק היתר כניסה לישראל, למטרת הביקור בלבד, התקף ל–45 יום, במהלכם יוכלו קרובי המשפחה לבקר את יקיריהם בכלא פעם אחת.
בעת הביקור יטביעו נציגי מתקן הכליאה חותמת על היתר הכניסה – התאריך בו מומש הביקור. בעל ההיתר, המבקש לשוב ולבקר אצל הכלוא פעמים נוספות, יגיש בקשה חדשה באותה דרך, מיד לאחר הביקור או עם תום תקופת ההיתר. לבקשה החדשה יצורף ההיתר שמומש או שפג תוקפו. גם הבקשה החדשה תועבר לשב"כ, ותטופל באותה דרך.
ההסדר אמור לפעול החל בסוף נובמבר 2004.