שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
16.9.2009

בית המשפט העליון דחה ערעור שהגיש משרד הפנים על החלטות ביהמ"ש לעניינים מינהליים: בית המשפט קבע כי יש לערוך שימוע לפני מתן החלטה סופית בבקשות אזרחי ישראל ותושביה לאיחוד משפחות עם בני זוג זרים

ביום 11.8.2009 הביא בית המשפט העליון לסיומה סאגה משפטית הנמשכת זה זמן רב. החל מסוף שנת 2007 התקבלו פסקי דין ברורים של ביהמ"ש לעניינים מינהליים בירושלים, הקובעים כי באותם מקרים בהם שוקלת המדינה לסרב לבקשות שהגישו תושבי ירושלים המזרחית לאיחוד משפחות עם בני זוגם הזרים - בגין מניעה ביטחונית - הרי שעל משרד הפנים לאפשר לאותם אנשים לטעון בפניו לפני קבלת החלטה בעניינם, ולא לאחריה.

משרד הפנים החליט לערער לביהמ"ש העליון נגד כמה מאותם פסקי דין, בטענה כי לבני הזוג הזרים לא עומדת הזכות לשימוע מוקדם, לפני מתן החלטה בעניינם, מעצם היותם זרים. בכך התעלם משרד הפנים מהעובדה, כי מגישי הבקשות הם אזרחי ישראל או תושביה, ולפיכך הזכות העלולה להיפגע היא של האזרח או התושב הישראלי, שייפגע מהחלטה שלא ליתן היתר שהייה או מעמד לבן זוגו. כן מדגיש משרד הפנים כי מדובר במניעות ביטחוניות, שאינן מצדיקות להאריך תוקף אשרות שהייה לבני הזוג הזרים עד לעריכת השימוע ומתן ההחלטה בעניינם, תוך נטילת סיכון לפגיעה באינטרס הציבורי של אזרחי ישראל.

במסגרת התנהלות ההליכים בבית המשפט העליון, הגישו המוקד להגנת הפרט והאגודה לזכויות האזרח בקשה להצטרף להליך כידידות בית המשפט, בה פירטו את חוות דעתן באשר לסוגיות העומדות במוקד ההליכים.

בפסק הדין דחה ביהמ"ש העליון את עמדת משרד הפנים וקבע כי ככלל, במקרים בהם שוקל משרד הפנים שלא לאשר בקשות לאיחוד משפחות על רקע ביטחוני, עליו לערוך למבקשים שימוע לפני מתן ההחלטה בעניינם ולקבוע נוהל המסדיר כלל זה. ביהמ"ש הוסיף עוד, כי שימוע צריך שיתקיים הן בכתב והן בעל פה, וכי אם נשקלת האפשרות לסרב לבקשה על רקע ביטחוני, על משרד הפנים ליידע על כך את המבקשים באופן מפורט עד כמה שניתן, על מנת שהמבקשים יוכלו להתכונן כיאות לקראת ההליך. ביהמ"ש המשיך וקבע כי רק במקרים חריגים ביותר, כאשר משרד הפנים מסוגל לנמק באופן משכנע מדוע נשקפת מן המבקשים סכנה ממשית ומיידית, יכול משרד הפנים להפוך את הסדר על כנו ולערוך למבקשים שימוע בדיעבד, לאחר מתן ההחלטה בעניינם ואף לדרוש כי בן הזוג הזר יצא את גבולות המדינה בהמתנה להחלטה בבקשתו. לסיכום מתחה נשיאת ביהמ"ש העליון ביקורת על התפישה הגורפת של המדינה בערעור, לפיה לא מוטלת עליה כל חובה משום סוג כלפי זרים, מעצם היותם זרים, והעירה כי תפישה זו עברה מן העולם ואינה מקובלת עוד. דיון באישור שהייתו וזכויותיו של זר בישראל, צריך להיעשות לגופו של עניין ובהתאם לנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה.


לצפייה בפסק הדין מיום 11.8.2009

mail@hamoked.org.il (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב