שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
26.8.2009

באופן מפתיע, לאחר למעלה מ-6 ו-7 שנים בכלא, שוחררו שני פלסטינים מרצועת עזה, שהוחזקו בישראל מתוקף חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים: השניים נעצרו בשנים 2002 ו-2003 במעצר מינהלי, ולאחר יישום תכנית ההתנתקות, הוציא הרמטכ"ל צו כליאה נגדם מתוקף החוק

שני המשוחררים הטריים (שיצאו לחופשי ב-18.8.2009) נעצרו במעצר מינהלי בשנים 2002 ו-2003. עם סיום הממשל הצבאי ברצועה וביטולו של החוק הצבאי, לאחר יישום תוכנית ההתנתקות בספטמבר 2005, שוחררו כל העצורים המינהליים מעזה, למעט שניים אלה, שהוצא נגדם צו מעצר מתוקף חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. עד למלחמת לבנון השנייה היו אלה שני העצורים היחידים בהם החזיקה ישראל מתוקף חוק זה. ראוי לציין כי ימים ספורים לפני שהרמטכ"ל הוציא את צווי המעצר נגדם, נמנע ביהמ"ש העליון מלדון בשאלות חוקתיות שמעלה החוק, מהסיבה שהנושא "הפך תיאורטי" וישראל לא כולאת אף אדם מתוקף החוק.

כזכור, חוקקה ישראל את החוק בשנת 2000, לאחר שבג"ץ פסק כי אסורה החזקת עצורים לבנונים במעצר מינהלי כקלפי מיקוח, מבלי שנשקפת מהם סכנה ביטחונית של ממש. חוק הלוחמים הבלתי חוקיים איפשר לישראל לעקוף את פסיקת בג"ץ ולהמשיך ולהחזיק בעצורים הלבנונים באופן חוקי. החוק מסמיך את ישראל להחזיק במעצר  את מי שהוגדר כ"לוחם בלתי חוקי" – מי שנטל חלק בפעולות איבה נגד ישראל או נמנה עם כוח המבצע פעולות כאלה נגדה ולא מתקיימים לגביו התנאים המקנים לו מעמד של שבוי מלחמה – וזאת למשך זמן בלתי מוגבל. החוק יצר למעשה סטאטוס חדש, שאינו קיים במשפט הבינלאומי, של "לוחמים בלתי חוקיים". המשפט הבינלאומי מכיר אך ורק בלוחמים, שניתן להחזיק בהם כשבויים (תוך ציות להוראות הנוגעות להחזקת שבויים) ובאזרחים (שניתן להחזיקם במעצר מינהלי בנסיבות מיוחדות, וכשהם נהנים מערובות שונות לצמצום הפגיעה בחירותם).

במסגרת ערעורים שהגיש המוקד להגנת הפרט בשם השניים, נאלץ ביהמ"ש, בעיכוב של מספר שנים, לדון בעניין חוקתיות החוק. פסק הדין, מיום 11.6.2008, מסכם ארבעה ערעורים על החלטות ביהמ"ש המחוזי, במסגרת ביקורת שיפוטית עתית שנערכה לשניים במהלך שנות כליאתם. בערעורים נטען, בין השאר, כי החוק אינו חוקתי בכך שהוא פוגע בזכויות לחירות ולכבוד המעוגנות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

בפסק הדין הסכים בית המשפט כי היוזמה לחקיקת החוק עלתה על רקע רצונה של ישראל להחזיק בעצורים כקלפי מיקוח, אך הוסיף כי החוק עבר שינויים והותאם להוראות המשפט הבינלאומי ההומניטארי, וכי מטרתו האמיתית היא "למנוע חזרה למעגל הלחימה של מי שמסכן את ביטחון המדינה במסגרת פעילותו". בית המשפט התעלם מהבקשה לבדיקה פרטנית של מקריהם של המערערים והשתדל להיצמד לפרשנות הכללית של החוק ומטרתו. כך קיבלו השופטים את סעיפי החוק השונים כמידתיים, כיוון שהחוק אמור לחול בעת לחימה, בשטח אויב, בזמן מעצרם של אנשים רבים. ביהמ"ש לא התייחס לעובדה שהמערערים לא נעצרו בנסיבות כאלה ואף לא במסגרת חוק זה ואף לא לעניין משך הזמן בו היו כלואים.

גם לאחר פסק הדין המשיך המוקד לייצג את השניים בביקורות שיפוטיות עתיות ובהגשת ערעורים, כנדרש. והנה, במפתיע, שוחררו השניים ב-18.8.09, לאחר שישבו בכלא - בין השאר בהפרדה - האחד במשך שבע שנים וארבעה חודשים והשני במשך שש שנים וחצי, ללא אישום וללא משפט. מנתונים שנמסרו למוקד, כלואים כיום 10 פלסטינים מרצועת עזה במעמד של לוחמים בלתי חוקיים, מבלי שהועמדו לדין. המוקד להגנת הפרט קורא לישראל להפסיק לאלתר את השימוש בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים ולפעול לביטולו.


חלק מהפרטים בתיק זה עדיין חסויים בצו בית המשפט. בקשה להסרת חיסיון הוגשה לביהמ"ש ועם קבלת האישור, תתאפשר צפייה בהם באתר המוקד.

mail@hamoked.org.il (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב