العربية
EN
العربية
EN
בג"ץ איחד את הדיון בארבע העתירות שמתנגדות לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) ודורשות לבטלו. עתירת המוקד התמקדה בדרישה לבטל את החוק ככל שהוא חל על ילדיהם הקטינים של תושבי הקבע של ישראל, או לחלופין, לקבוע כי כל ילד שאחד מהוריו תושב קבע במדינה והוא מתגורר עם הורהו בישראל באופן קבוע – יהיה זכאי לתושבות קבע בישראל. בעתירה טען המוקד, כי על בית המשפט לבטל את חוק או לחלופין, לקבוע כי אינו חל על ילדים של תושבי המדינה, שכתוצאה מהחוק נותרים במקרים רבים חסרי מעמד. זאת, מאחר שהחוק מבחין בין ילדים עד גיל 14, להם רשאי שר הפנים להעניק מעמד בישראל, לבין ילדים מעל גיל 14, להם יכול שר הפנים, לכל היותר, להעניק היתר שהייה, אשר עלול להתבטל בכל רגע, ואשר איננו מקנה זכויות סוציאליות. בנוסף טוען המוקד כי החוק סותר את פסק הדין שניתן בעתירות קודמות שהוגשו נגד החוק בנוסחו הקודם, והתיקון לחוק לא עומד בעקרונות ודרישות בג"ץ באותו פס"ד.
בתשובה לעתירות מיום 31.7.2008, דחתה המדינה את הטענות כי מדובר בחוק גזעני, שהמניעים לחקיקתו הם דמוגרפיים ובלתי ראויים, וטענה כי הוא נחקק לתכלית ביטחונית ראויה, קרי, הגנה על אזרחי ישראל בשל היעדר אפקטיביות בבדיקה פרטנית של מבקשי מעמד בישראל. בנוסף, חולקת המדינה על הקביעה כי בג"ץ פסק שהתיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל אינו חוקתי. לפיכך, טוענת המדינה, דין העתירות להידחות.
לצפייה בכתב התשובה לעתירות מיום 31.7.2008
