שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
1.12.2008

המוקד להגנת הפרט והאגודה לזכויות האזרח הגישו בקשה להצטרף כידידי בית המשפט להליך ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים. הערעור דן בעניינו של תושב ירושלים המזרחית, שמעמד הקבע שלו נשלל לאחר שהתאזרח בארה"ב, לשם עבר לצורך לימודיו: הארגונים מבקשים מביהמ"ש לבחון מחדש את הדינים הקשורים למעמדם האזרחי של תושבי ירושלים המזרחית

במרכז הבקשה להצטרף כידידי בית המשפט, עומדת הבקשה לבחינה מחודשת של הדינים הקשורים במעמדם האזרחי של תושבי ירושלים המזרחית ושל פסיקת בית המשפט בעניין. דינים אלו ופרשנותו של משרד הפנים לאותם דינים, מקורם בפסק הדין בבג"ץ 282/88 עווד נ' ראש הממשלה ואח', שם קבע בית המשפט העליון, בין השאר, כי למרות שסיפוח ירושלים המזרחית לישראל הפך את תושבי ירושלים המזרחית לתושבי קבע בישראל, הרי תושבות זו פוקעת עם העתקת מרכז החיים מחוץ לישראל. פסק דין זה ניתן לפני שני עשורים, על רקע האינתיפאדה הראשונה, בעניין החלטתו של שר הפנים לגרש מישראל תושב של ירושלים המזרחית, מובארק עווד, שהתגורר בארה"ב ורכש בה מעמד, וניהל פעילות פוליטית לסיום הכיבוש הישראלי בשטחים.

הארגונים טוענים, כי יש לשוב ולבחון את פסק דין עווד על רקע מכלול הנורמות החלות על ירושלים המזרחית - הן במישור הדין הישראלי והן במישור הדין הבינלאומי. פסק הדין יצא מנקודת הנחה, כי על פי הדין הישראלי, מחזיקים תושבי ירושלים המזרחית ברישיונות לישיבת קבע, שניתנו להם על פי חוק הכניסה לישראל. גם אם כך, טוענים הארגונים, הרי שיש להבחין בין מהגרים, שנכנסו לישראל מרצונם ורכשו בה רישיונות לישיבת קבע על פי בקשתם, לבין מי שרכשו רישיונות לישיבת קבע מכוח סיפוח מקום מגוריהם לישראל בעקבות כיבוש צבאי.

הארגונים מבהירים, כי תושבי ירושלים המזרחית אינם רק "תושבי ישראל" (כפי שקובע הדין הישראלי הפנימי) אלא גם "אזרחים מוגנים" מתוקף דיני הכיבוש במשפט הבינלאומי, והם זכאים להמשיך ולחיות בשטח הכבוש. יותר מכך, מדובר בנורמה של המשפט הבינלאומי לזכויות האדם, לפיה כל אדם זכאי לשוב לארצו. כל אלה מדגישים את הייחודיות במעמדם של תושבי ירושלים המזרחית, ולפיכך יש לבחון את פסק הדין על רקע מכלול נורמות אלו. גם אם מעמדם זה נגזר מחוק הכניסה לישראל, כפי שנקבע בעניין עווד, הרי שאין הוא כמעמדו של כל תושב אחר, ודאי וודאי שלא כשל מעמד מהגרים שבאו לישראל מרצונם. לאור זאת, מעמדם של תושבי ירושלים המזרחית הוא מעמד מיוחד, שאינו ניתן להפקעה.

במסגרת הבקשה, מפורטות התוצאות הקשות הנובעות מההלכה שגזר משרד הפנים מפסק-הדין בעניין עווד. כך, מאמצע שנות ה-90 נקטה ישראל במדיניות, שזכתה לכינוי "הטרנספר השקט", במסגרתה נשלל מעמדם של רבים מתושבי ירושלים המזרחית, בטענה שהעתיקו את מרכז חייהם אל מחוץ לישראל. לאחר הפוגה זמנית, חידש משרד הפנים בשנת 2006 את מדיניותו זו ושלל את תושבותם של 1,363 איש.

יישומה של הלכת עווד חשף עוד צד במדיניות של ממשלות ישראל לדורותיהן, שעיקרה השגת רוב יהודי בירושלים ודחיקת רגליהם של תושביה הפלסטינים של העיר אל מחוצה לה. כדי להשיג מטרה זו, נוקטת מדינת ישראל מזה שנים הן במדיניות של שלילת הזכויות האזרחיות של תושבי ירושלים המזרחית – בין השאר ע"י הטלת מגבלות רבות על הליכי איחוד המשפחות ורישום הילדים, והן במדיניות של אפליה מכוונת בכל הקשור למדיניות התכנון והבנייה, הפקעת קרקעות וההשקעות בתשתיות פיזיות ובשירותים הממשלתיים והעירוניים הניתנים להם.


לצפייה בבקשה להצטרף כידידות בית המשפט מיום 20.11.2008


לצפייה בפסק הדין של ביהמ"ש לעניינים מינהליים מיום 11.2.2008


לצפייה בדוחות המוקד להגנת הפרט ובצלם - "הטרנספר השקט", "הטרנספר השקט נמשך" ו"משפחות אסורות"


לצפייה בעתירה העקרונית שהגיש המוקד בעקבות מדיניות הטרנספר השקט

mail@hamoked.org.il (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב