שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
22.5.2008

המוקד להגנת הפרט מערער על החלטת משרד הפנים לסרב לבקשות לאיחוד משפחות, רק משום שהמבקשים הם קרוביו של מבצע פיגוע. שיקולי משרד הפנים הם שיקולים הזרים להליך, ההחלטה מונעת מרגש נקם, והמדובר בענישה קולקטיבית המנוגדת לכללי הצדק, ולחוק והפסיקה הישראליים

המערערים בשתי הבקשות הם תושבי הכפר ג'בל מוכבר אשר בירושלים. בבקשה הראשונה, מדובר באחיו של מבצע הפיגוע, המתגורר בכפר כל חייו. בשנת 2000 התחתן האח עם בחירת ליבו, ומאז הם מתגוררים בבית שבבעלות משפחתו. לזוג ארבעה ילדים שנולדו בירושלים, שלושה מהם רשומים כתושבי קבע בישראל ובקשה לרישום הבת הרביעית, הקטנה, נמצאת בטיפול משרד הפנים.  בשנת 2001 הגיש המערער בקשה לאיחוד משפחות עם אשתו. מאחר שאין מחלוקת כי מרכז חיי המשפחה מצוי בירושלים, ומאחר שלא נמצאה כל מניעה פלילית או ביטחונית, אושרה הבקשה, ומאז שנת 2004 מקבלת אשתו היתרי שהייה בישראל.

ביום 6.3.2008 בוצע פיגוע מחריד בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, בו נהרגו 8 בני אדם. זמן קצר אחר כך התברר כי מבצע הפיגוע הוא עלא אבו דהים, אחיו של המערער. בתחילת חודש אפריל קיבל המערער מכתב ממשרד הפנים הקובע:

בהתאם להחלטת ראש מינהל אוכלוסין, מר יעקב גנות, הוחלט לסרב לבקשת איחוד המשפחות שבנדון מאחר והנכם בני משפחתו של המפגע, האחראי למותם של שמונה אזרחים בישיבת "מרכז הרב".

המכתב אינו מציין אפוא כל נימוק לסירוב, מלבד הקשר המשפחתי למבצע הפיגוע. משרד הפנים לא מפקפק בכנות הנישואין או שחושד שמרכז חיי המשפחה אינו עוד בירושלים, או שלפתע יש מניעה ביטחונית או פלילית הנוגעת לאשתו. ההחלטה קובעת כי על המערער ואשתו להיענש בגין מעשהו הנפשע של האח, אפילו אם מוסכם כי אין להם קשר למעשה. כלומר, הם נענשים על מעשהו של מישהו אחר, מתוך תחושת נקמה ולמען יראו וייראו.

ההחלטה השרירותית של ראש מינהל האוכלוסין, כאמור, לא פסחה גם על אחותו של מבצע הפיגוע. גם היא קיבלה מכתב זהה לזה שקיבל אחיה, ביחס לבקשה שהגישה לאיחוד משפחות עם בעלה. גם בעניינם הגיש המוקד ערר דומה. 

המוקד מדגיש כי שיקולים אלו זרים להליך איחוד משפחות וגם אם מטרתם הייתה להרתיע, זוהי החלטה שבניגוד לחוק. בג"ץ כבר פסק בזמנו, בפרשת עג'ורי - שם באשר לאפשרות לתחם את מגוריו של אדם בתוך השטח הכבוש - כי "לא ניתן לתחם את מקום מגוריו של בן משפחה תמים שלא שיתף פעולה עם פלוני, או של בן משפחה לא תמים אשר לא נשקפת ממנו סכנה [...] גם אם יוכח כי תיחום מקום המגורים של בן המשפחה עשוי להרתיע מחבלים אחרים". המוקד טוען כי זוהי ענישה קולקטיבית המנוגדת לכל כללי הצדק הבסיסיים.

החלטת ראש מינהל האוכלוסין הינה הניסיון השני להעניש את המשפחה ולנקום בה על מעשהו של האח. מיד לאחר הפיגוע התפרסם בכלי התקשורת כי נבדקת האפשרות להרוס את בית המשפחה כצעד ענישתי, בהתאם לתקנה 119 לתקנות הגנה (שעת חרום). המוקד להגנת הפרט פנה לפרקליטות הצבאית נגד מימוש ההחלטה והזכיר כי כבר בעבר הצהירה המדינה כי לא ייעשה שימוש בתקנה האמורה ובכל מקרה תינתן זכות שימוע בטרם תמומש הסמכות. 

לצפייה בהחלטת משרד הפנים מיום 16.3.2008


לצפייה בערר מיום 14.5.2008


לצפייה במכתב המוקד לפצ"ר בעניין בית משפחת אבו דהים מיום 13.3.2008

mail@hamoked.org.il (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב