המוקד להגנת הפרט - המוקד להגנת הפרט הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, לשלם קצבת נכות כללית לתושב ארעי (בעל אשרת שהייה מסוג א/5) הסובל מנכות רפואית נפשית של 40%: לטענת המדינה, במועד היווצרות הנכות ואי-הכושר להשתכר, לא היה התובע תושב ישראל, ואולם, טוען התובע, משך שתים-עשרה שנים הותש על-ידי רשויות המדינה טרם קיבל את מעמדו
חזרה לעמוד הקודם
28.02.2008

המוקד להגנת הפרט הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, לשלם קצבת נכות כללית לתושב ארעי (בעל אשרת שהייה מסוג א/5) הסובל מנכות רפואית נפשית של 40%: לטענת המדינה, במועד היווצרות הנכות ואי-הכושר להשתכר, לא היה התובע תושב ישראל, ואולם, טוען התובע, משך שתים-עשרה שנים הותש על-ידי רשויות המדינה טרם קיבל את מעמדו

ביום 31.12.07 הגיש תושב ארעי הסובל מסכיזופרניה-פרנואידית, המיוצג ע"י המוקד, תביעה לתשלום קצבת נכות כללית. התובע נולד בגדה ולמרות שאביו היה תושב ירושלים המזרחית, לא נרשם במרשם האוכלוסין בישראל (ויכול היה על פי חוק) ולא בשטחים. הוא נזנח ע"י הוריו, ובשנות ילדותו  התגורר לסירוגין אצל סבתו ואצל אחיו. אחי התובע קיבל צו אפוטרופסות, והגיש עבורו בקשה לאיחוד משפחות. הבקשה סורבה, ובחמש השנים הבאות הגיש התובע שתי בקשות נוספות לאיחוד משפחות - לאחרונה מהן סירב משרד הפנים בטענה כי מעולם לא הוכחה אבהותו של האב, תושב ישראל. בעקבות עתירת המוקד נתן ביהמ"ש לענייני משפחה פסק-דין הצהרתי המכיר באבהות אביו, תושב ישראל. למרות זאת, שוב סירב משרד הפנים לאשר את הבקשה לאיחוד משפחות, והתובע לא נרשם במרשם האוכלוסין.

בין השנים 2004-2001 ניהל המוקד להגנת הפרט הליכים משפטיים ממושכים, בבקשה להכיר בתובע ולהעניק לו מעמד. מצבו של אדם מחוסר מעמד הוא קשה ובלתי נסבל. כך למשל, הוא אינו זכאי לשירותי רווחה בסיסיים הניתנים למי שהוא תושב או אזרח במדינה. במהלך השנים נעצר התובע כמה פעמים בגין שהייה בלתי חוקית בישראל, הושפל והוכה. הוא גילה תסמינים של הפרעות נפשיות, אך בשל היעדר מעמד לא קיבל כל טיפול. בעקבות החלטת ביהמ"ש המחוזי שלא להתערב בשיקולי משרד הפנים, ערער התובע באמצעות המוקד לביהמ"ש העליון, שקבע כי על משרד הפנים להעניק לתובע אשרת שהייה זמנית (ב/1), לצורך שיקומו. במהלך שנת 2005 הוארכה אשרת השהייה של התובע בחצי שנה נוספת, ובשנת 2006 ניתנה לו אשרת שהייה מסוג א/5 ותעודת זהות. כיום תלויה ועומדת בפני משרד הפנים בקשתו למעמד קבע בישראל.

ביום 11.1.07 הגיש התובע למוסד לביטוח לאומי תביעה לקבלת קצבת נכות כללית. ועדת הנכות של המוסד לביטוח לאומי קבעה לו נכות רפואית זמנית בשיעור של 40% אך המל"ל דחה את תביעתו לתשלום קצבת נכות, בטענה כי במועד היווצרות הנכות לא היה התובע תושב ישראל. המל"ל התעלם לחלוטין מהעובדה שמשך שתים-עשרה שנים מתישות ניסה התובע להסדיר את מעמדו בישראל, בערכאות ממשלתיות, משפטיות, במשרד הפנים, בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון.

לצפייה בתביעה מיום 31.12.07