العربية
EN
العربية
EN
ביום 14.5.2006 דחה בג"ץ, ברוב של ששה שופטים מול חמישה, את העתירות - וביניהן גם עתירת המוקד להגנת הפרט - נגד חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה). השופט חשין, בדעת הרוב, קבע כי החוק אינו פוגע בזכויות חוקתיות, ואם קיימת פגיעה כזאת, אזי מדובר בפגיעה מידתית. לעומתו קבע הנשיא ברק, בדעת מיעוט, כי החוק פוגע בזכויות החוקתיות לחיי משפחה ולשוויון. ברק קבע כי נפגעת זכותו של בן הזוג הישראלי לממש את חיי המשפחה עם בן זוגו בישראל, ונפגעת גם זכותו של ההורה הישראלי שילדיו הקטינים יחיו עמו בישראל.
עתירת המוקד להגנת הפרט, בג"ץ 10650/03 -אבו גווילה ואח' נ' שר הפנים ואח', נדונה גם היא במסגרת העתירות נגד החוק. העתירה מדגישה את ההשפעות הקשות של החוק על גורל ילדיהם של תושבי ירושלים המזרחית. ילדים אלה - אם נולדו בשטחים או אם נולדו בישראל אך נרשמו מסיבות שונות בשטחים - מוגדרים למעשה על פי החוק, כקבוצת סיכון לביטחון המדינה. ההסדרים המופיעים בתיקון להוראת השעה מיום 27.7.2005, הנוגעים להיתרים שאמורים לקבל ילדים בגילים השונים, מאפשרים, למשל, להפריד ילד בגיל 18-14 מהורהו התושב ומאחיו הצעירים ולגרשו לשטחים. זאת, אם חוות דעת של גורמי הביטחון קובעת כי אפילו בן משפחה רחוק של אותו ילד מהווה סכנה ביטחונית. יצוין, כי מעולם לא ניתן טעם להחלת חוק זה על ילדיהם של תושבי ירושלים המזרחית.בפסק דינם, התעלמו שופטי בג"ץ לחלוטין מהאיום שבחוק על גורלם של אותם ילדים. השופט חשין קבע בפסק דינו, כי ההסדרבעניינם "משביע רצון".
לפסק הדין מיום 14.5.2006 (באדיבות "נבו הוצאה לאור")
לעתירת המוקד להגנת הפרט - בג"ץ 10650/03 - אבו גווילה ואח' נ' שר הפנים ואח' – ולסיכומי העותרים שהוגשו במסגרתה
