שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
18.1.2006

המוקד הגיש הודעה משלימה בעתירתו לסגירת מתקן הכליאה הסודי, מתקן 1391, לקראת הדיון בבג"ץ ב-22.1.06: המדינה הודתה בעבר בקיומו של המתקן הסודי ובהסתרת קיומו מהציבור, אך טוענת כי קיומו של מתקן כליאה סודי הוא בגדר החוק. המוקד מדגיש בטיעוניו כי על רקע ההתנערות הבולטת בשנה האחרונה של מדינות העולם מפרסומים על פעילות של בתי כלא סודיים בשטחן, והדרישה לחקור כל חשד לקיומם של מתקני מעצר סודיים, בולטת עמדתה ההפוכה של ישראל, אשר דורשת את המשך הפעלתו. לטענת המוקד, בכך הופכת ישראל מבחירתה היא לחצר האחורית של קהילת העמים

המוקד הגיש הודעה משלימה ובה עדכונים בעניין התרחשויות שונות בעולם בעניין מתקני כליאה סודיים. במסמך מציין המוקד את התגובה הבינלאומית הקשה לחשיפה של "הוושינגטון-פוסט", לפיה הפעיל ה-CIA רשת של בתי כלא סודיים במזרח אירופה ובמדינות שונות בעולם. גורמי מודיעין הסבירו לעיתון, שההחלטה להקים את מתקני הכליאה הסודיים מחוץ לארצות-הברית נובעת מכך שבארצות הברית הדבר לא חוקי. העדויות לפיהן פועלים על אדמת אירופה בתי כלא סודיים הביאו לתגובות כבדות ראש אצל המדינות ואצל האיחוד האירופי, אשר איים כי מדינה שיימצא על אדמתה כלא סודי לא תוכל להצביע במוסדות האיחוד. הפרלמנט האירופי הקים ועדת חקירה מיוחדת, וחקירות פליליות נפתחו בשורה של מדינות, ביניהן קנדה, איטליה, צרפת, שוודיה, ספרד, נורווגיה, שווייץ והולנד.

הפרסומים הביאו להכחשות גורפות מצד כל המעורבים, לרבות ארה"ב. התגובה הבינלאומית לידיעות אלו משקפת היטב את ההסכמה הבינלאומית הכללית, שמדובר בפרקטיקה פסולה ואסורה באיסור מוחלט. על רקע זה, בולטת מאד התנהלותה של ישראל, המציבה את עצמה כמדינה היחידה בעולם המערבי, אשר לא רק מודה בהפעלת מתקן סודי, אלא גם טוענת שהוא חוקי ונלחמת בבית המשפט על המשך פעילותו. בכך הופכת המדינה, מבחירתה היא, לחצר האחורית של קהילת העמים.

המתקן הסודי התגלה במקרה על ידי המוקד להגנת הפרט, לאחר שהגיש שתי עתירות "הביאס קורפוס" לאיתורם של עצירים שעקבותיהם נעלמו כלא היו.  גם לאחר הגשת עתירות אלו נמנעה המדינה מלהודות שהעצירים מוחזקים במתקן סודי. רק עקב התעקשות המוקד נאלצה המדינה להודות בסופו של דבר שהם מוחזקים במתקן סודי, שמיקומו סודי, הנמצא בבסיס סודי ואשר כינויו "1391". לאחר חשיפת המתקן, החלו להגיע למוקד עדויות מעצירים שהוחזקו בו, לרבות עצירים פלסטינים תושבי השטחים שנחשדו בטרור. העדויות הציגו תמונה קשה של שיטות חקירה בלתי חוקיות, עינויים והתעללויות בעצירים, יצירת דיס-אוריינטאציה בקרב הנחקרים, בידודם וכליאתם בתנאים בלתי אנושיים. המתקן הסודי ותנאי הכליאה בו עוררו הד תקשורתי, ובכתבתו של אביב לביא, הפינה האפלה ביותר בישראל, מוסף "הארץ", 22.8.03, תוארו החיים בכלא הסודי כך: "העצירים נדרשים לחבוש שק שחור כשמכניסים אוכל לתאיהם נטולי החלונות. כשהם שואלים היכן הם כלואים, עונים להם הסוהרים 'על הירח'. אנשי הצלב האדום ועורכי דין לא מורשים להיכנס למקום, שאינו מופיע במפות ונמחק מתצלומי אוויר. גם לבכירי המערכת המשפטית והפוליטית אין מושג מה באמת קורה שם. כך נראים החיים במתקן 1391, בית הסוהר הסודי של מדינת ישראל".

ביום 30.10.03 הוגשה עתירת המוקד לסגירת מתקן הכליאה הסודי, וביום 1.12.03 הוצא בה צו על תנאי, לעניין הסודיות. המדינה טענה כי קיימים נימוקים ביטחוניים לשמירת סודיות המתקן, וכי החוק אינו מחייב את חשיפת מיקומו הפיזי של המתקן. עוד טענה המדינה כי אף שאין כל ביקורת חיצונית במתקן, על ידי הצלב האדום למשל, אין במתקן שימוש בעינויים. המדינה טענה כי המתקן מיועד ככלל לתושבים זרים (ידוע כי דיראני ועובייד הוחזקו ונחקרו בו) אולם מודה, כי במשך 13 חודשים נעשה בו שימוש נרחב גם לחקירת פלסטינים מהשטחים.

המוקד טען לקראת הדיון ב-15.12.04, כי על מתקן כליאה להיות גלוי ומוכרז, לרבות מיקומו הפיזי–גיאוגרפי. המוקד טען עוד כי עצם האיסור על קיומם של מתקנים סודיים מהווה ערובה למניעת עינויים ותנאי כליאה בלתי אנושיים.  בית המשפט התבטא בחריפות נגד קיומו של מתקן סודי. הנשיא ברק טען בדיון כי המחשבה, שבמדינה דמוקרטית קיימים מקומות מעצר שהם "אי-שם" וכי יש בינינו אנשים ש"נעלמו", משנה את התחושה של כל אזרח. הנשיא ברק הוסיף כי לכל אדם יש זכות לדעת מי אני, איפה אני ואיפה מחזיקים אותי. השופט טירקל אמר בדיון כי הפירוש שמעניקה המדינה לביטוי "מקום מעצרו" מעקר מתוכן את משמעותו. השופט טירקל הוסיף כי לעצם זיהוי המקום יש חשיבות רבה, וכי גם כאשר אדם מוחזק ב"אי השדים" הוא יכול להילקח בסירה למפגש עם עורך דינו. לאחר הדיון הפומבי נערך דיון חסוי, בו הציגה המדינה את הטעמים הביטחוניים הסודיים. במהלך הדיון החסוי ביקש בג"ץ מהמדינה לבחון מספר פתרונות ולמסור תגובתה. כמו כן סוכם, כי בזמן הביניים לא ייעצר אדם במתקן הסודי מבלי שהדבר יובא לידיעת הרכב בית המשפט.

ביום 15.8.05 הודיעה פרקליטות המדינה כי  הוחלט, על דעת היועץ המשפטי לממשלה, לקבוע הסדר המצמצם באופן משמעותי את השימוש במתקן 1391 לצורך החזקת עצורים. ככלל, נכתב, לא יוחזקו במתקן אזרחי ישראל או תושבי שטחים. המוקד  התנגד להסדר זה. ביום 24.8.05 ביקש המוקד מבית המשפט להמשיך בהליכים המשפטיים. המוקד הדגיש כי מיקומו הפיזי של מתקן 1391, ליד קיבוץ ברקאי, ממילא נחשף באמצעי התקשורת, וכי העתירה אינה מיועדת לחשוף את מיקום המתקן אלא לאסור על קיומו כמתקן סודי נטול ביקורת. המוקד מדגיש כי אי החוקיות שבסודיות המתקן אינה נעלמת רק משום שבמתקן נעשה שימוש מוגבל, או כי "ככלל" לא יוחזקו בו אזרחים או פלסטינים. דווקא אותם "זרים" אשר יוחזקו במתקן, מדגיש המוקד, הם החשופים ביותר לפגיעה בזכויותיהם. לאור דברים אלו נקבעה העתירה לדיון.

לקראת הדיון הקרוב בבג"ץ, שנקבע ל-22.1.06, השלים המוקד כאמור את טיעוניו כנגד קיומו של מתקן כליאה סודי, הטורד שלוותו של כל אדם ואזרח, והנוגד את משפט העמים.


לצפייה בהודעה המשלימה של המוקד
[email protected] (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב