العربية
EN
العربية
EN
חוות דעת פסיכיאטרית מטעם העותרים, שהועברה למפקד הכלא, קבעה כי העותר נזקק לאשפוז למטרת הסתכלות ואבחון במרכז לבריאות הנפש וכן לטיפול תרופתי ופסיכותרפי, בין השאר על מנת לרסן מצבים של התפרצויות אלימות והפרעות בשליטה על דחפים.
שירות בתי הסוהר שלח פסיכיאטר מטעמו לבדוק את העותר. העותר התעקש שהסוהר שיהיה נוכח במקום בשעת הבדיקה לא יימצא במרחק שמיעה. השב"ס התנגד והבדיקה לא נערכה. כתוצאה מכך, נמנע מהעותר כל טיפול פסיכיאטרי.
בעתירה הודגש, כי אי קיום המלצות חוות הדעת היוותה פגיעה קשה בזכות העומדת לאסיר לקבלת טיפול רפואי נאות. כמו כן נטען בעתירה כי, התעקשות שירות בתי הסוהר לקיים פגישה של העותר עם פסיכיאטר מטעמו אך ורק בנוכחות סוהר הנמצא בטווח שמיעה, היוותה פגיעה בזכויותיו של העותר לסודיות רפואית, לפרטיות ולכבוד.בנימוקי הבקשה המוסכמת, נזכרות זכויות החולה וזכויות האסיר, אשר ההסדר נועד להבטיח את שמירתן, לרבות שמירה על חיסיונו הרפואי של העותר וזכותו לפרטיות, וקבלת ההמלצות אשר ניתנו בחוות דעת רפואית בעניינו.
בדיקת האסיר נערכה בתנאים המוסכמים, ובעקבותיה נשלח האסיר להסתכלות פסיכיאטרית במשך שבוע ימים במחלקה לבריאות הנפש של שירות בתי הסוהר.
