שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
9.8.2005

בעקבות סיום הממשל הצבאי ברצועה שיחררה המדינה שלושה עצורים מינהליים תושבי הרצועה אך הוציאה נגד שניים אחרים צו כליאה על פי "חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים": זאת, ימים ספורים לאחר שבית המשפט העליון נמנע מלדון בשאלות הקשות שמעלה החוק לאחר שקבע - על בסיס הודעת המדינה - שכיום לא מוחזקים עצורים על פי החוק ולכן העניין "הפך תיאורטי"

בית המשפט העליון מחק ערעורים בעניין חוקתיותו של חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, שהגישו ארבעה אזרחים זרים שהוחזקו במעצר בישראל מכוח חוק זה. אחד מהם, פאוזי איוב, אזרח לבנון וקנדה, יוצג בהליך זה על ידי עורך דין מטעם המוקד להגנת הפרט. המערערים שוחררו זה מכבר, במסגרת עסקת החלפת שבויים וחטופים עם חיזבאללה. בית המשפט קיבל את עמדת המדינה כי בשל כך, ומאחר ואף אדם אחר אינו כלוא מכוחו של החוק, הרי שהשאלות העולות מהערעורים הנן אקדמיות גרידא ואין להיזקק להן. בכך התחמק בית המשפט מדיון בשאלות העקרוניות הקשות הקשורות לחוק. בנוסף, להכרעה בערעור היתה יכולה להיות השלכה ישירה על אפשרות המערערים לתבוע בעתיד פיצויים מהמדינה, היה והחוק יבוטל.
 
הערעורים הוגשו לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי שניתנה במסגרת הביקורת השיפוטית בעניין מעצרם של הארבעה. שופט בית המשפט המחוזי זכריה כספי קבע ביום 10.3.03 כי מדובר בחוק חוקתי שאינו עומד בניגוד למשפט הבינלאומי.

כזכור, נועד חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים לאפשר החזקת עצורים כקלפי מיקוח, לצורך החזרת שבויים ונעדרים ישראלים, פרקטיקה שנפסלה במפורש על ידי בית המשפט העליון בדנ"פ 7048/97 – פלונים נ' שר הביטחון. על תכלית זו שבבסיס חקיקת החוק ניתן ללמוד, בין היתר, מהדיונים המשפטיים והציבוריים שהתנהלו בעקבות פרסום הצעת החוק, ולאחריה - החוק עצמו. החוק מקים סוג של מעצר מינהלי, שאיננו כפוף לכללים הרגילים הנוגעים למעצר מינהלי – לא אלו שבמשפט הבינלאומי ולא אלו שבמשפט הישראלי הפנימי. זאת, באמצעות יצירת סטטוס חדש, שאינו קיים במשפט הבינלאומי, של "לוחמים בלתי חוקיים". המשפט הבינלאומי מכיר אך ורק בלוחמים, שניתן להחזיק בהם כשבויים (תוך ציות להוראות הנוגעות להחזקת שבויים) ובאזרחים (שניתן להחזיקם במעצר מינהלי בנסיבות מיוחדות, וכשהם נהנים מערובות שונות לצמצום הפגיעה בחירותם).
 
בית המשפט המחוזי לא התרשם מטענות אלה. הוא קבע שהחוק אינו עומד בסתירה לחוק הבינלאומי, וכי התיקון שנעשה בהצעת החוק המקורית, ולפיו הפעלת הסמכות להוציא צו כליאה תותנה בכך ששחרורו של אותו אדם יפגע בביטחון המדינה, מהווה תזוזה מהותית לכיוון תכלית ראויה.


mail@hamoked.org.il (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב