שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
1.9.2005

עתירה לביטול חקיקה אשר מונעת מפלסטינים לתבוע פיצויים מהמדינה: המוקד להגנת הפרט וארגוני זכויות אדם נוספים, עותרים לבג"ץ בדרישה לבטל את תיקון 7 לחוק הנזיקים האזרחיים, אשר מונע מפלסטינים לתבוע פיצויים ממדינת ישראל בגין נזקים, שגרמו להם כוחות הביטחון (אחריות המדינה), גם כאשר אלה נגרמו שלא במסגרת פעילות לחימה

תשעה ארגוני זכויות אדם מישראל ומהשטחים הכבושים עותרים לבג"ץ בדרישה לבטל את התיקון לחוק, אשר מונע מאזרחים פלסטינים לתבוע פיצויים ממדינת ישראל בגין נזקים, שגרמו להם כוחות הביטחון, גם כאשר אלה נגרמו שלא במסגרת פעילות לחימה. את העתירה הגישו המוקד להגנת הפרט, עדאלה והאגודה לזכויות האזרח בשמם וכן בשם אל-חאק - החוק בשרות האדם מהגדה המערבית, המרכז הפלסטיני לזכויות האדם מעזה, בצלם, רופאים לזכויות אדם, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, ושומרי משפט – רבנים לזכויות אדם.
 
תכליתו של התיקון לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), שאושר בכנסת בסוף חודש יולי, היא לשלול מתושבי השטחים הכבושים, מנתיני "מדינות אויב" ומפעילי "ארגוני מחבלים", את הזכות לפיצויים בגין נזקים שנגרמו להם על ידי כוחות הביטחון, גם שלא במסגרת פעולה מלחמתית (למעט חריגים זניחים ביותר). החוק המתוקן מסמיך את שר הביטחון להכריז על כל אזור מחוץ לגבולות המדינה כ"אזור עימות", גם אם לא התקיימה בו לחימה כלשהי, הכרזה אשר שוללת מכל מי שניזוק באזור זה את הזכות לתבוע את נזקו בבית המשפט. החוק חל באופן רטרואקטיבי על נזקים שנגרמו החל מיום 29.9.00, ועל תביעות התלויות ועומדות בפני בתי המשפט.
 
הארגונים מדגישים בעתירה, כי מדובר בחוק המפר באופן בוטה את עקרונות המשפט ההומניטרי ומשפט זכויות האדם הבינלאומי החלים בשטחים הכבושים ופוגע בזכויות יסוד, באופן המנוגד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לפיכך, הם טוענים, הוא אינו חוקתי. חוק זה, נאמר עוד, מוסר מסר ערכי חמור וקיצוני, לפיו לחייהם ולזכויותיהם של הנפגעים תושבי אזור העימות אין ערך, כי בית המשפט לא יתן להם כל סעד וכי הפוגע בהם ייצא פטור בלא כלום. מדובר, לפיכך, בחוק בלתי מוסרי וגזעני. הוראותיו של חוק זה, נטען עוד בעתירה, מסלקות, הלכה למעשה, את הבקרה על פעולות הצבא בשטחים הכבושים. הן מעודדות אי קיום חקירות ואי העמדה לדין של האחראים למקרי מוות ופציעה, שנגרמו מירי רשלני או בזדון, להתעללות ולעינויים, לביזה ולהרס של רכוש אזרחי. בכך פוגע החוק בזכויות היסוד לחיים ולשלמות הגוף, לשוויון ולכבוד, לקניין, ובזכות החוקתית לגישה אל בתי המשפט. הפגיעה חמורה במיוחד, מודגש בעתירה,  כי היא שוללת באופן גורף מתן סעד בגין הפגיעה בזכויות היסוד, שלילה שהיא כמו שלילת הזכויות עצמן.
 
בג"ץ מתבקש בעתירה לקבוע, כי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו חל על כל תושבי אזור הנמצא בשליטת ישראל. לאחרונה קבע בג"ץ בפסק הדין בעניין חוק תוכנית ההתנתקות, כי חוק היסוד חל גם על מתנחלים, המתגוררים בשטחים. קביעה, כי חוק היסוד אינו חל על פלסטינים בשטחים, תיצור משטר של אפרטהייד חוקתי.
 
הארגונים העותרים מתייחסים גם לאחד מטיעוניהם המרכזיים של יוזמי החוק, לפיו על כל צד לשאת בנזקיו: מדינת ישראל תישא בנזקי אזרחיה, והצד הפלסטיני ישא בנזקיו. לא רק שאין אח ורע לעקרון גורף זה במשפט הבינלאומי, נאמר בעתירה, אלא שהוא מבוסס על ההנחה, כי יחסי הכוח והשליטה בין הישראלים לבין הפלסטינים הינם שווים, וכי מדובר בשתי מדינות עצמאיות, או לכל הפחות בשתי ישויות מדיניות, אשר אין ביניהן יחסי שליטה וכפיפות. הגיון זה מתעלם מהעובדה הברורה והידועה, שלפיה היחסים בין שתי הקבוצות הם יחסים של מדינה כובשת ותושבים נכבשים, וכי המדינה הכובשת מחויבת לכללי המשפט הבינלאומי ההומניטרי ולהגנה על תושבי השטח הכבוש.
mail@hamoked.org.il (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב