שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
27.7.2005

התיקון החדש לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) חוסם כמעט לחלוטין הגשת תביעות נזיקין של פלסטינים תושבי השטחים הכבושים שנפגעו כתוצאה מפעולות ישראל: הצעת החוק שהתקבלה בכנסת אינה חוקתית, סותרת את המשפט הבינלאומי ומפקיעה את זכותם לפיצויים של מי שנפגעו ממעשי כוחות הביטחון, גם שלא במהלך פעילות לחימה, ואפילו כתוצאה ממעשי אלימות, התעללות וביזה

התיקון: מחסינות לפעולות מלחמה להפקעה גורפת של זכויות
התיקון החדש לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), שאושר בכנסת ביום 27.7.05, מקנה לישראל חסינות גורפת מאחריות בנזיקין לכל נזק שייגרם לתושבי הגדה המערבית ועזה באזורים אותם יגדיר שר הביטחון כ"אזורי עימות". התיקון מקנה למדינה חסינות כמעט מוחלטת גם מפני תביעות של נתיני מדינות אויב ומי שמוגדר כ"פעיל או חבר ארגון מחבלים", גם כאשר הנזק שנגרם להם אינו קשור כלל לעימות בין ישראל לבין מדינת האויב או הארגון.
 
כבר היום אין פלסטינים יכולים לתבוע את המדינה בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה מפעילות המוגדרת פעילות מלחמתית. מאז התיקון הרביעי לחוק, מוגדרת פעילות מלחמתית בצורה רחבה ביותר, לרבות "כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או התקוממות שנעשתה בנסיבות של סיכון לחיים או לגוף".

אולם עד עתה יכלו פלסטינים, בכפוף להגבלות המחמירות שהונהגו בעקבות התיקון הרביעי לחוק הנזיקים, לתבוע בגין נזקים שנגרמו כתוצאה ממעשי ביזה, רשלנות בשטחי אימונים, ירי שנעשה מבלי שהיתה כל סכנה לחיילים, התעללויות והשפלות במחסומים, אלימות פיסית ועוד. התיקון החדש לחוק חוסם כמעט לחלוטין את יכולתם של פלסטינים לתבוע את המדינה בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מפעולות שהיא עצמה רואה בהן התעללות או עבירה על החוק, וחוזרת ומדגישה את שאט נפשה מהן.

זכויות שלא ניתן לקבל סעד בגין הפרתן אינן זכויות כלל, אלא מילים ריקות. לדיני הנזיקין תפקיד מכריע בהבטחת זכויות האדם. הם אלה שמבטיחים כי פגיעה בזכות לא תישאר ללא מענה. הם יוצקים תוכן במילים.

משמעות אישור התיקון בכנסת היא הפשטת תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה מזכויות האדם שלהם.


התיקון: מחסינות לפעולות מלחמה לחסינות פרסונאלית

חלק נוסף של התיקון מקנה למדינה חסינות גורפת מפני כל תביעה של נתין מדינת אויב או חבר ארגון מחבלים, אף אם אין כל קשר בין הנזק נשוא התביעה למצב המלחמה או לעימות. זוהי תחולה פרסונאלית פסולה, אשר אינה מתייחסת כלל לנסיבות גרימת הנזק. תחולה פרסונאלית זו הורחבה מאוד דווקא על ידי ועדת החוקה, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה ומשרד המשפטים, שהתנגדו לתחולה הפרסונאלית וסברו כי על החסינות לחול רק על נזקים שנגרמו למי שנפגע בעת שפעל בשליחותם של מדינת אויב או של ארגון המחבלים.

במסגרת דיוני הוועדה הורחבה החסינות לא רק כלפי פעילי טרור אלא גם כלפי כל מי שהוא "חבר" בארגון מחבלים, וזאת בניגוד לעמדתו של יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל איתן, אשר סבר כי הגדרה זו מרחיבה מדי, וחלה גם על אנשים שאינם מעורבים באופן ישיר בפעילות טרור.

סעיף זה מעניק בידי השלטון כוח עצום לסכל תביעות של פלסטינים, ערבים ישראלים ויהודים, אפילו יהיו אלו תביעות כגון רשלנות רפואית או פציעה עקב רשלנות בבניית גשר או סלילת כביש.

 
חסינות מפיצוי מנוגדת לדין הישראלי והבינלאומי
תומכי התיקון לחוק טוענים, כי הוא מיישם עיקרון "מקובל" כביכול, לפיו כל צד למאבק מזוין נושא בנזקי  נתיניו.

עקרון זה מקובל במלחמות חוקיות בין שתי מדינות ריבוניות, אולם אינו חל בשטח הנתון לתפיסה לוחמתית ממושכת. דיני התפיסה הלוחמתית מטילים חובות מיוחדים על המעצמה הכובשת כלפי נתיני השטח הכבוש, אשר זוכים למעמד של "מוגנים". כך או כך, אפילו במלחמה רגילה בין שתי מדינות, מטיל המשפט הבינלאומי חובות על כוחות הצבא כלפי אזרחי האויב. מי שמפר חובות אלה צריך לשלם  עבור הנזקים שגרם. סעיף 3 לאמנת האג (1907) קובע, למשל, כי "צד לוחם המפר הוראות תקנות אלו יתחייב, אם יש מקום לכך, בתשלום פיצויים. הוא יהיה אחראי לכל הפעולות המבוצעות על ידי אנשים המהווים חלק מכוחותיו המזוינים".

מנסחי התיקון טוענים כי הוא מתקן מצב בו פלסטינים יכולים לתבוע את נזקיהם מישראל בעוד ישראלים אינם יכולים לקבל פיצוי מן הרשות הפלסטינית. טענה זו אינה נכונה עובדתית. ישראלים הגישו תביעות רבות נגד הרשות הפלסטינית בישראל ובחו"ל ובתי המשפט של ישראל כבר עיקלו, במסגרת אותן תביעות, מאות מיליוני שקלים מכספי הרשות הפלסטינית.

עוד נטען כי התביעות אותן חוסם התיקון אינן מתאימות להכרעה במסגרת דיני הנזיקין הרגילים. גם טענה זו אינה נכונה. ישנם אמנם נזקים שהפיצוי להם נקבע שלא במסגרת דיני הנזיקין הקלאסיים אלא בהסדרים בינלאומיים. אולם אלו הם אותם נזקים בשל "פעולות מלחמה". התיקון אינו נוגע כלל לנזקים אלה, שכן ישראל כבר פטורה מתשלום פיצויים בגינם.


חשיפת המדינה וחייליה לתביעות שיתנהלו בבתי-משפט זרים
אנו חיים באקלים בינלאומי חדש, בעידן של גלובליזציה של המשפט.
הזירה המשפטית הבינלאומית צוברת עוצמה. אין מדינה שיכולה לבודד עצמה מהשלכות תהליך זה. מגמתו של המשפט הישראלי היא ליצור התאמה בין המשפט הפנימי למשפט הבינלאומי – ולו על מנת להציל את המדינה ואת חייליה מהתוצאות, הכרוכות בהתנגשות ביניהם. נוסח התיקון מתנגש חזיתית במשפט הבינלאומי ובהתחייבויותיה החיצוניות של ישראל.

התיקון יחסום מעתה כמעט לחלוטין את האפשרות לתבוע את המדינה בבתי המשפט של מדינת ישראל, ולכן יגרור תובעים פוטנציאליים להגיש את תביעותיהם בחו"ל. בתי משפט ברחבי העולם פותחים את שעריהם יותר ויותר לתביעות, שלכאורה אין להן זיקה לאותן מדינות, אולם שורשיהן בהפרה של זכויות יסוד או של משפט העמים. סגירת האפשרות להגיש תביעות אלו בישראל חוסמת את אפשרות המדינה לטעון בבתי משפט זרים, כי התביעה הוגשה בפורום לא נאות.

הכנסת אישרה הצעת חוק בלתי חוקתית, בלתי נחוצה (על רקע הדין הקיים), המכתימה את ספר החוקים והופכת את ישראל למצורעת בקהילה הבינלאומית.

mail@hamoked.org.il (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב