המוקד להגנת הפרט - אילוץ אדם לשמש כמגן אנושי וגרימת נזק לרכוש במהלך חיפוש בבית: תביעה נזיקית שהגיש המוקד להגנת הפרט נגד המדינה בגין נזק רב שנגרם לרכוש ביתם של תושבי השטחים במהלך חיפוש שערכו חיילי צה"ל במקום ובגין אילוץ בן המשפחה לשמש כמגן אנושי בעת הפריצה לבית
חזרה לעמוד הקודם
09.08.2004

אילוץ אדם לשמש כמגן אנושי וגרימת נזק לרכוש במהלך חיפוש בבית: תביעה נזיקית שהגיש המוקד להגנת הפרט נגד המדינה בגין נזק רב שנגרם לרכוש ביתם של תושבי השטחים במהלך חיפוש שערכו חיילי צה"ל במקום ובגין אילוץ בן המשפחה לשמש כמגן אנושי בעת הפריצה לבית

תיאור האירוע ופניית המוקד להגנת הפרט לרשויות
ביום 9.9.02 לפנות בוקר הגיעו חיילי צה"ל לביתה של משפחה פלסטינית בכפר עסירה אלשמאליה בנפת שכם, הקיפו את הבית, זרקו 2 רימוני הלם וירו מספר יריות לעברו. בהוראת החיילים יצאו דיירי הבית החוצה. החיילים חיפשו אחר אחד מבני המשפחה, אך הדיירים השיבו להם כי איננו נמצא. בשלב זה פרצו החיילים לבית, כשהם מאלצים בן משפחה אחר לשמש כ"מגן אנושי", הנכנס ראשון לכל חדר, מוודא שאין בו איש, יוצא ומיד פותחים החיילים באש לתוך החדר. ירי החיילים בתוך הבית היה מסיבי ובלתי מבוקר, וגרם לנזק רב: קירות הבית כוסו בחורי קליעים, רוב הזכוכיות בבית נשברו, ולרהיטים נגרם נזק בלתי הפיך. מאוחר יותר הובילו החיילים את אבי המשפחה, כשידיו אזוקות ועיניו מכוסות, לקרבת מקום, שם פגש אדם שהזדהה בשם "קפטן מערוף" אשר איים עליו כי אם בנו לא יסגיר עצמו, הבית ייהרס ובנו ייהרג.

המוקד פנה ליועץ המשפטי לגדה המערבית בבקשה לפתוח בחקירת האירוע. נכון למועד הגשת התביעה, טרם התקבלו תוצאות חקירת המשטרה הצבאית החוקרת.

השימוש באזרחים פלסטיניים כ"מגינים אנושיים"
השימוש שעושה הצבא בפלסטינים כ"מגינים אנושיים", שתכליתו לאלצם להשתתף בעל כורחם בפעילותו, בין השאר בעת עריכת חיפושים בבתים והרמת חפצים חשודים, מהווה הפרה של הזכות לחיים, הזכות לכבוד והזכות לחירות, המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הוא גם מהווה הפרה של כללי המשפט הבינלאומי, ובפרט הוראות אמנת ג'נבה הרביעית בדבר ההגנה על אוכלוסייה אזרחית בזמן מלחמה (1949), האוסרים שימוש באוכלוסייה אזרחית כאמצעי הגנה או כבני ערובה לצורך פעילויות צבאיות, ואוסרים כפייה לסייע לכוח הכובש.

בנוסף, מדובר בהפרה של צו הביניים שהוציא בג"ץ ביום 18.8.02 בעתירת ארגון עדאלה בשמם של ארגוני זכויות אדם נוספים, ביניהם המוקד להגנת הפרט, נגד השימוש שעושה הצבא באזרחים פלסטינים כמגן אנושי או כבני ערובה (בג"ץ 3799/02 - עדאלה ואח' נ' אלוף פיקוד מרכז ואח'). צו הביניים הארעי אוסר על הצבא לעשות שימוש באזרחים כ"מגינים אנושיים" או כבני ערובה, לרבות באמצעות "נוהל שכן" - אילוץ אדם להיכנס לבית שכנו ולסרוק אותו לפני כניסת החיילים - עד שתתקבל החלטה סופית בבקשה לצו הביניים.

עם זאת, ביום 21.1.03 צמצם בג"ץ את צו הביניים, והתיר את הפעלת ההוראה המכונה "אזהרה מוקדמת", שעל פיה מותר "להסתייע" באזרח פלסטיני במהלך פעילות צבאית שמטרתה ביצוע מעצר, אם הוא מסכים לכך, ואם לפי שיקול דעתו של המפקד הצבאי בשטח אין בכך סכנה לחייו. אולם ביום 5.9.2004, במהלך המשך הדיון בעתירה, אמר נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, שאמנת ג'נבה אוסרת גיוס תושב מקומי לפעולה צבאית שלא ברצונו. ברק מתח ביקורת על נוהל "אזהרה מוקדמת" וקרא לצבא לוותר עליו, מאחר ונדירים המקרים בהם הסכמת השכן לבצע את הנוהל תהיה באמת מרצון - כאשר יחידה צבאית מגיעה בלילה, לא יימצא השכן שיסרב לשתף פעולה, בגלל הפחד.
בג"ץ הודיע שפסק הדין יינתן במועד אחר.
 
לתיאור השתלשלות ההליך המשפטי בבג"ץ 3799/02 - עדאלה ואח' נ' אלוף פיקוד מרכז ואח'
 
לצפייה בתביעה שהוגשה על ידי המוקד להגנת הפרט