שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
חובתה של מדינה כובשת לכבד זכויות אדם בשטח הנתון לתפיסה לוחמתית: כלא אל-חיאם בדרום לבנון
1951/99 | מסמכים: 4  |  עדכונים: 0 רקע
כלא אל-חיאם בדרום לבנון פעל – בחסות ישראל – החל מאמצע שנות השמונים ועד לנסיגת הצבא הישראלי מלבנון בשנת 2000. במהלך אותן שנים הוחזקו באל-חיאם מאות עצירים, חלקם קטינים, באופן בלתי חוקי ומחוץ לכל מסגרת משפטית – ללא שנוּהל נגדם כל הליך משפטי, מבלי שהואשמו בעבירה כלשהי או הובאו בפני שופט, ומבלי שניתנה להם הזכות להיפגש עם עורך דין. הכלואים הוחזקו שנים ארוכות בתנאים פיזיים מחפירים ותת-אנושיים, ומרביתם נחקרו תוך שימוש בשיטות אכזריות ועינויים קשים. על פי דו"ח אמנסטי משנת 1997, מאז 1985 נפטרו לפחות 11 עצירים באל-חיאם, בהם כאלו שנפטרו כתוצאה מעינויים ומטיפול רפואי לקוי.

בשנת 1998 פנה המוקד להגנת הפרט לצבא, בבקשה לבקר בכלא אל-חיאם, להיפגש עם העצירים ולעמוד על התנאים השוררים בו. הצבא השיב כי הכלא אינו מנוהל על ידי ישראל אלא על ידי צבא דרום לבנון (צד"ל), כי על פי חוקי הכלא אסורים ביקורי ישראלים וכי אין באפשרות ישראל להתערב בעניין.

העתירות
במרץ 1999, הגישו המוקד להגנת הפרט והאגודה לזכויות האזרח לבג"ץ עתירת הביאס קורפוס, להורות לשר הביטחון לשחרר ארבעה עצירים מכלא אל-חיאם או לחלופין, לאפשר לעורכי דינם לבקרם בכלאם. בהמשך, הגישו המוקד וארגוני זכויות אדם אחרים עתירות דומות, בעניין עצירים נוספים. הארגונים טענו כי לישראל שליטה אפקטיבית בדרום לבנון, באמצעות הצבא הישראלי וצד"ל, וכי על פי המשפט הבינלאומי ופסיקת בג"ץ, שליטה זו הופכת את מדינת ישראל לכוח הכובש באזור ולאחראית על שמירה על זכויות האדם בו.

הארגונים הדגישו בעתירה כי ישראל ממלאת בפועל פונקציות מינהליות בדרום לבנון, מספקת שירותים חיוניים לאוכלוסייה המקומית ומשקיעה בתשתיות, ובכל מקרה, שולטת באופן אפקטיבי באיזור מבחינה צבאית; כי הצבא הישראלי משתף פעולה באופן הדוק עם צד"ל, שלמעשה כפוף לרשויות הישראליות; וכי ישראל מעורבת באופן מעשי במתרחש בכלא אל-חיאם, משתתפת בחקירות ובעינויים שנערכים בו ושולטת על שחרור עצירים ממנו.

עוד טענו הארגונים כי ישראל הפירה את חובתה של מדינה כובשת לכבד זכויות אדם בשטח הנתון לתפיסה לוחמתית: החזקתם של עצירים באל-חיאם, ללא הליך משפטי כלשהו, הינה בלתי חוקית על פי המשפט הבינלאומי הפומבי ומהווה הפרה בוטה של המשפט החוקתי הישראלי. סירוב ישראל לאפשר לעורכי דינם של העצירים להיפגש איתם, מהווה פגיעה קשה בזכותם להליך הוגן. תנאי הכליאה המחפירים והעינויים היומיומיים עומדים בניגוד גמור לזכויות לכבוד ולשלמות הגוף, זכויות המהוות עקרונות יסוד במשפט הבינלאומי והישראלי.

בג"ץ הוציא צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע לא ישוחררו העצירים העותרים.

תשובת המדינה
המדינה ביקשה לדחות את העתירה והגישה לבית המשפט את תגובתה בצירוף תצהיר של האלוף דן חלוץ, ששימש באותה עת כראש אגף מבצעים. המדינה טענה כי לישראל אין שליטה אפקטיבית בדרום לבנון, כי צד"ל לא כפוף לצבא הישראלי מחד, ומאידך כלא אל-חיאם מנוהל על ידי צד"ל וכי חיילים ישראלים לא נמצאים בו. עם זאת הודתה המדינה כי ישראל וצד"ל "מתייעצים" בנוגע למעצר ושחרור כלואים מאל-חיאם.

מתשובת המדינה לעתירות עלו עובדות נוספות בדבר נוכחותה של ישראל ושליטתה האפקטיבית בדרום לבנון: ישראל העניקה סיוע אזרחי בסך מיליוני דולרים בשנה לתושבי האיזור וסייעה לצד"ל בסכומים של עשרות מיליוני דולרים מדי שנה; הצבא הישראלי סייע לצד"ל בנשק, בתחזוקה ובהכשרת חיילים; לישראל היו שלושה בסיסים ו-12 מוצבים בדרום לבנון והיא סללה באזור מספר כבישים עוקפים; צד"ל הפסיק את ביקורי הצלב האדום וביקורי המשפחות בכלא אל-חיאם על פי בקשת ישראל, כאמצעי לחץ להחזרת גופתו של חייל ישראלי. צד"ל אף שחרר עצורים מכלא אל-חיאם, לבקשת ישראל, במסגרת עיסקה שהביאה להחזרת גופתו של החייל; אנשי שב"כ לקחו חלק פעיל בחקירות באל-חיאם, וסייעו לאנשי צד"ל בהנחיה מקצועית ובהדרכה; ישראל מימנה שיפוצים בכלא; ומשכורות הסוהרים והחוקרים בכלא שולמו ישירות על ידי ישראל.

למרות כל העובדות המוצהרות בתשובתה, המשיכה המדינה וטענה בפני בית המשפט כי לישראל אין שליטה אפקטיבית בדרום לבנון ולפיכך, אין לה אחריות למתרחש בכלא אל-חיאם.

סוף דבר
בעקבות הגשת העתירות שיחררה ישראל מספר עצירים מאל-חיאם, עוד לפני שנערך דיון בבית המשפט. ביום 22.5.2000, מיד לאחר נסיגת ישראל מדרום לבנון, השתלטו אזרחים לבנונים על כלא אל-חיאם – שהפך לאחד מסמלי הכיבוש והדיכוי הישראליים בדרום לבנון – ושחררו את כל העצורים שהוחזקו בו. הארגונים ביקשו מבית המשפט למחוק את עתירותיהם.


בג"ץ 1951/99 - רמדאן ואח' נ' שר הביטחון תצהיר תשובה
הודעה  |  1951/99  |  28.9.1999
תצהיר של האלוף דן חלוץ שצורף לתגובת המדינה לעתירת הביאס קורפוס של המוקד להגנת הפרט והאגודה לזכויות האזרח להורות לשר הביטחון לשחרר ארבעה עצורים מכלא אל-חיאם בדרום לבנון. חלוץ מנסה לבסס את טענת המדינה שלישראל אין שליטה אפקטיבית בדרום לבנון, אבל תצהירו מציג עובדות נוספות המחזקות את טענת הארגונים בדבר נוכחותה של ישראל ושליטתה האפקטיבית בדרום לבנון: ישראל מעניקה סיוע אזרחי וצבאי בסך מיליוני דולרים ב...
בג"ץ 1951/99 - רמדאן ואח' נ' שר הביטחון הודעה מטעם פרקליטות המדינה
הודעה  |  1951/99  |  22.4.1999
תגובת המדינה לעתירת הביאס קורפוס של המוקד להגנת הפרט והאגודה לזכויות האזרח להורות לשר הביטחון לשחרר ארבעה עצורים מכלא אל-חיאם בדרום לבנון. המדינה מבקשת לדחות את העתירה וטוענת כי לישראל אין שליטה אפקטיבית בדרום לבנון, כי צד"ל אינו כפוף לצבא הישראלי, וכי כלא אל-חיאם מנוהל על ידי צד"ל ואין בו חיילים ישראלים. עם זאת מודה המדינה כי ישראל וצד"ל "מתייעצים" בנוגע למעצרם ושחרורם של כלואים באל-חיאם, ומצי...
בג"ץ 1951/99 - רמדאן ואח' נ' שר הביטחון עתירת הביאס קורפוס
עתירה לבג"ץ  |  1951/99  |  22.3.1999
עתירת הביאס קורפוס של המוקד להגנת הפרט והאגודה לזכויות האזרח להורות לשר הביטחון לשחרר ארבעה עצורים מכלא אל-חיאם בדרום לבנון. העותרים, חלקם קטינים, מוחזקים שנים ארוכות בתנאים פיזיים מחפירים, בלי שום הליך משפטי ובלי אפשרות להיפגש עם עורך דין לפי בחירתם. לפחות שלושה מהעותרים נחקרו תוך שימוש בשיטות אכזריות ועינויים קשים. הארגונים טוענים כי לישראל שליטה אפקטיבית בדרום לבנון בכלל ובאל-חיאם בפרט, וכי ...
Israel’s Forgotten Hostages: Lebanese Detainees in Israel and Khiam Detention Centre
דוח  |  15.7.1997
דו"ח ארגון אמנסטי המנתח את נסיבות החזקתם ותנאי כליאתם של עצירים לבנונים בישראל ובכלא אל-חיאם בדרום לבנון, שפועל  בחסות ישראל. מהדו"ח עולה כי בכלא אל-חיאם הוחזקו במשך השנים מאות עצירים, חלקם קטינים, בתנאים פיזיים מחפירים ולא אנושיים, ומרביתם נחקרו בשיטות אכזריות ועינויים קשים. ארגון אמנסטי טוען כי הכלואים הוחזקו באופן בלתי חוקי, מבלי שהואשמו בעבירה כלשהי ובלי לכבד את זכותם להיפגש עם עורך דין. הא...
mail@hamoked.org.il (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב